שאלות ותשובות בנושא ביוץ מוקדם

התשובות לשאלות שלהלן הן תשובות קצרות שמטרתן לתת מידע ראשוני בראשי פרקים בלבד. בנספחים ההלכתיים והרפואיים שבהמשך החוברת מצויות התשובות המלאות לכל השאלות בתוספת אסמכתאות הלכתיות ורפואיות, והמעוניינים להעמיק בנושא מוזמנים לקוראן.

כמו כן, המידע שלהלן אינו מהווה ייעוץ רפואי או הלכתי מוסמך. ייעוץ רפואי ומתן תרופות יכולים להיעשות רק על ידי רופא. ייעוץ הלכתי בנושא יכול להיעשות רק על ידי רב מוסמך שבקיא בנושא. לייעוץ הלכתי ניתן לפנות למכון פוע"ה בטלפון 02-6515050 ולשוחח עם אחד הרבנים היועצים או עם היועצת ההלכתית של המכון.

1. מה זה ביוץ מוקדם?

תשובה: חלון ההזדמנויות ליחסי אישות שעשויים להביא להיריון במהלך החודש הינו מצומצם יחסית והוא חל מסביב לזמן הביוץ, בדרך כלל החל מכשלושה ימים לפני הביוץ ועד ליום לאחריו. ביוץ מוקדם פירושו שהאישה טובלת אחרי שחלון הזדמנויות זה מסתיים, ולכן היא אינה יכולה להיכנס להיריון.

2. מתי מתעורר חשד לביוץ מוקדם?

תשובה: מכיוון שהביוץ קורה בממוצע כשבועיים לפני קבלת הווסת הבאה, הרי שחשד כזה מתעורר כאשר באופן קבוע (לפחות במשך שלושה חודשים ברציפות) עוברים פחות משבועיים מליל הטבילה ועד לקבלת הווסת.

3. מהן הסיבות לביוץ מוקדם?

תשובה: ישנן סיבות רבות לביוץ מוקדם, אולם באופן כללי אפשר לחלק את המקרים של ביוץ מוקדם לשני חלקים:

א. מקרים שבהם הדימום הווסתי ארוך, וכתוצאה מכך טבילתה של האישה מתעכבת עד לאחר הביוץ.

ב. מקרים שבהם הפער בין וסת לווסת ('הפלגה') קצר באופן יחסי, ולכן הביוץ מקדים עוד לפני הטבילה.

כמובן שייתכנו מקרים שבהם גם הדימום ארוך וגם הפער בין וסת לווסת קצר.

4. מהי שכיחותה של תופעת הביוץ המוקדם?

תשובה: מכיוון שמחקרים מוסמכים הצביעו על כך שאצל כ-5% מהנשים הדתיות שמגיעות למרפאת פוריות מתברר שהבעיה היא ביוץ מוקדם, ובהתחשב בכך שהנתונים הכלליים מדברים על כ-10%–15% מהזוגות שמנסים להרות שמתקשים בכך, הרי שמדובר על כ-0.5%–0.75% בלבד מכלל הנשים ששומרות על טהרת המשפחה. כנראה שהנתון האמיתי נמוך בהרבה, מכיוון שנשים רבות מאלו שמגיעות למקווה אחרי הביוץ עושות זאת מחמת החמרות יתירות שנובעות מחוסר ידיעה, והן היו יכולות לפתור את בעייתן באמצעות התייעצות עם רב שבקיא בתחום ומבלי להזדקק לפתרון רפואי. כך למשל, במחקר של מכון פוע"ה שבדק נשים שסובלות מביוץ מוקדם עקב התמשכות הדימום החודשי, התברר שייעוץ הלכתי פתר את הבעיה אצל כ-80% מהן בפרק זמן של עד שלושה חודשים.

5. הנתונים שכתבתם לעיל לא מסתדרים לי על דברים שקראתי שרבע מהנשים הדתיות סובלות מביוץ מוקדם. אם זה כל כך הרבה, נראה ברור שהתורה לא התכוונה לגרום שלנשים רבות כל כך לא יהיו ילדים!

תשובה: כנראה שקראת לא נכון. יש אמנם מחקרים שטענו שרבע מהנשים הדתיות שמתקשות להיכנס להריון סובלות מביוץ מוקדם, אך מדובר באחוז הנשים מכלל המתקשות להיכנס להיריון (דהיינו רבע מתוך 10%, לא מכלל הנשים). יתירה מכך, המחקרים הללו ציינו כל מי שמתקשה להיכנס להיריון וחושבת שיש לה ביוץ מוקדם כאישה שאינה נכנסת להיריון עקב ביוץ מוקדם. אולם המחקר הכי מקיף שנעשה בעניין זה גילה שלאחר שבודקים בצורה מקצועית את הסיבה לקושי בכניסה להיריון, מתברר שאצל כ-80% מהנשים שחשבו שיש להן ביוץ מוקדם, מוצאים בעיה אחרת שהיא זאת שגורמת לקושי בכניסה להיריון.

6. ראיתי שבהרבה מקומות קוראים לתופעה כזאת "עקרות הלכתית", למה אתם מעדיפים לקרוא לזה ביוץ מוקדם?

תשובה: מינוח כזה היה נכון אולי בעבר, כשלחלק מהנשים הללו לא היה פיתרון שיאפשר להן להיכנס להיריון. אולם היום ישנו פיתרון לכולן, כשאצל רובן המכריע מדובר בפיתרון פשוט וקל באופן יחסי. הביטוי "עקרות" הוא ביטוי מוחלט שמשתמשים בו במקרה שבו אין כלל אפשרות להיכנס להיריון. כפי שאין מכנים היום בשם "עקרה" אישה שאין לה ביוץ סדיר והיא נזקקת לטיפול תרופתי כדי להסדיר את הביוץ ולהיכנס להיריון, שכן היא אינה עקרה אלא סובלת מקשיי פריון, כך אין זה נכון לכנות בשם "עקרה" אישה שההיריון שלה מתעכב עקב העובדה שהיא טובלת במקווה לאחר הביוץ.

7. מהם הפתרונות האפשריים לביוץ מוקדם?

הפתרונות שקיימים לביוץ מוקדם מגוונים ומתחלקים לשלושה חלקים:

א. פתרונות הלכתיים: להפסיק להחמיר במראות שהם טהורים מן הדין עקב חוסר ידיעה אלא להראותם לרב שמבין בתחום; לפנות לרב על מנת לקבל הקלה בכמות הבדיקות שצריך לבצע בשבעה נקיים, וכדי לקבל הדרכה איך לא להיאסר מכתמים; במקרים של דימום קצר, הקדמת הפסק הטהרה והתחלת ספירת שבעת הימים הנקיים מוקדם יותר.

ב. פתרונות טבעיים: שמירה על תזונה בריאה וארוחות מסודרות כולל ארוחת בוקר; שתיית מיץ לימון; לקיחת תוספי תזונה טבעיים שמיועדים לקיצור הדימום או לדחיית הביוץ; דיקור סיני; רפלקסולוגיה.

ג. פתרונות רפואיים: לקיחת תרופות לקיצור הדימום; לקיחת תרופות לדחיית הביוץ; ביצוע של הזרעה תוך רחמית או הזרעה ביתית ביום הביוץ כדי לעקוף את האיסור לקיים חיי אישות לפני הטבילה.

8. הרופאה אמרה לי שכדי שיהיו לי ילדים אני צריכה להפסיק ללכת למקווה. מה עליי לעשות?

תשובה: כאמור לעיל, ישנם פתרונות רבים ומגוונים לביוץ מוקדם. רופאה שאומרת שהפיתרון האפשרי היחיד הוא להפסיק לשמור על טהרת המשפחה, לא רק שאינה מכבדת את אורח חייה של המטופלת שלפניה, אלא כנראה שהיא גם אינה בקיאה בתחום הפריון. במצב כזה אין ברירה אלא להמליץ לך להחליף רופאה.

9. הרופאה הציעה לי כדורים כדי לדחות את הביוץ. זה לא מסוכן?

תשובה: אם אינך בקבוצת סיכון מיוחדת שיש לה התוויית נגד ללקיחת כדורים אלו, אין סיבה שהם יסכנו אותך, במיוחד כשלקיחת הכדורים נעשית לתקופה קצובה ולא באופן ממושך. תפקידה של הרופאה הוא אכן לוודא שאינך נמצאת בקבוצת סיכון כזאת. אם מתברר שכן, אפשר למצוא תרופות מסוג אחר או לבחור פתרונות אחרים מהפתרונות שנמנו לעיל לדחיית הביוץ. מה שכן, לפני שאת נוטלת את הכדורים, הייתי ממליץ לך להתייעץ עם רב שבקיא בתחום, אולי באמת אפשר למצוא פיתרון פשוט וקל יותר מלקיחת כדורים.

10. ביוץ מוקדם זו בעיה הלכתית ולא רפואית. למה אני צריכה להיות מטופלת תרופתית לבעיה הלכתית? אם הבעיה היא הלכתית, אז שההלכה תפתור אותה!

תשובה: ההלכה היא חלק מהחיים, וכפי שעשרות מיליוני נשים ברחבי העולם משתמשות בתרופות הורמונאליות לצרכים שאינם רפואיים, כגון על מנת להימנע מכניסה להיריון או כדי לדאוג שלא תקבלנה וסת בזמן חופשה, אפשר להציע שימוש בתרופות כאלה גם כדי לעקוף בעיות הלכתיות. כאמור לעיל, יש פתרונות אחרים מלבד לקיחת תרופות, ואפשר להסתדר גם בלעדי התרופות, אבל לעתים הפיתרון התרופתי הינו פשוט וקל יותר, ואם כן, מן ההגינות היא להציע ולאפשר גם פיתרון כזה.

11. גיליתי שהחובה לספור שבעה נקיים היא רק מנהג. בגלל מנהג אני צריכה לא להיכנס להיריון?

תשובה: התגלית שלך אינה נכונה. בחלק גדול מהמקרים, הצורך בספירת שבעה נקיים הוא דין תורה שהעונש עליו הוא כרת ובחלק נוסף הוא נובע מספק של חשש איסור כזה. אכן, לעתים הצורך בספירת שבעה נקיים הוא מדרבנן ולא מן התורה, אבל להלכה נפסק שמדובר בדין גמור ולא רק במנהג. מעבר לכך, גם לדעה שלא נפסקה להלכה, שמדובר "רק" במנהג, הכוונה לדין מאוד מסוים שעל כל ראייה, אפילו קצרה מאוד, צריך לשבת שבעה ימים שלמים, אבל צורך בשבעה נקיים עקב ראיית וסת הוא לכל הדעות דין גמור. גם במקרים שבהם מדובר בדין דרבנן שאינו דין תורה, דיני דרבנן הם חלק מההלכה. גם אכילת בשר עוף עם חלב היא דין דרבנן, ולא תמצאי גוף כשרות שאמון על ההלכה שייתן תעודת כשרות למסעדה שמגישה עוף בחלב.

12. הרופאה אמרה לי שאני צריכה הפריה חוץ גופית. תגידו, השתגעתם? בגלל הבעיה ההלכתית אני צריכה להכניס את עצמי לסרט של טיפולי פוריות מסובכים וקשים?

תשובה: הפריה חוץ גופית אינה פיתרון לבעיה של ביוץ מוקדם. אם הגעתם לשלב שבו אתם זקוקים להפריה חוץ גופית על מנת לפתור את הבעיה שמונעת מכם להיכנס להיריון, יש לכם בעיית פוריות אחרת שאינה קשורה לביוץ המוקדם.

13. התקשרתי לרב והוא אמר לי שהדרך לפתור את הבעיה שלי היא לבצע הזרעה תוך רחמית לפני המקווה. האם כדי לשמור שבעה נקיים מותר שהבעל יוציא את הזרע באוננות? זה לא הוצאת זרע לבטלה? חוץ מזה, מה עם הפגיעה בצניעות שקיימת כשאני הולכת לרופא שיזריק לי את הזרע?

תשובה: אכן, הוצאת זרע באוננות לצורך טיפולי פוריות אינה האופן המועדף מבחינה הלכתית. אולם במקרים שבהם אין ברירה אחרת, ישנם פוסקים חשובים שהתירו את הדבר. במקרה כזה אין מדובר ב"הוצאת זרע לבטלה", שכן הזרע אינו הולך לבטלה אלא לצורך פוריות, ולכן אין כאן איסור. זאת בניגוד לטבילה לפני הזמן כדי לקיים יחסי אישות מוקדם יותר, שבהם עוברים על איסור. באשר לפגיעה בצניעות – אפשר ללכת לרופאה, אבל בכל מקרה, אם אתם מרגישים ש"גדול עליכם" לבצע הזרעה תוך רחמית, אפשר גם לבצע הזרעה ביתית לנרתיק באמצעים פשוטים. בכל זאת, יש יתרון אם הולכים על האפשרות של הזרעה, לעשות זאת בצורה רפואית מסודרת, כי אז כבר מרוויחים את הגדלת הסיכוי להיכנס להיריון. חשוב לציין שאם אכן בוחרים באופציה של הזרעה תוך רחמית מסודרת, יש צורך מבחינת ההלכה בפיקוח הלכתי מסודר כדי לוודא שלא תהיינה טעויות. פיקוח כזה אפשר להזמין ממכון פוע"ה בכל מעבדות הפוריות בארץ.

14. הלכתי לרופא אחד והוא אמר לי שיש רבנים שמתירים לטבול במקווה לפני סוף שבעת הימים הנקיים כדי להיכנס להיריון. אז למה אתם מחמירים?

תשובה: היית מקבלת גם תשובה מרב שאת צריכה ניתוח והוא יעשה לך אותו כי רופא הסביר לו איך עושים את הניתוח? בעניינים חמורים כאלו, לא היינו ממליצים לך לסמוך על מה שאדם מסוים, גם אם יש לו כיפה על הראש והוא עושה רושם טוב, אומר לך בשם אחרים. במקום להסתפק במה שהרופא אמר לך בשם רבנים, תבדקי בעצמך עם רב מה ההלכה אומרת.

15. שוב הרבנים הגברים צריכים להחליט על גופי ולומר לי מתי עליי ללכת למקווה? מדוע אין לי אוטונומיה נשית להחליט לבד?

תשובה: הקב"ה ברא בעולמנו בחירה חופשית, ואף רב לא יכול להכריח אותך מה לעשות אם שמירת ההלכה אינה מעניינת אותך. אבל אם שמירת ההלכה מעניינת אותך, אז מומלץ להתעניין מה ההלכה אומרת. דרך אגב, המחשבה כאילו מדובר בעניין נשי דווקא אינה ברורה. הרי אם את מקיימת חיי אישות עם בעלך ללא טבילה במקווה או אחרי טבילה שאינה בזמנה, בעלך עובר על אותו איסור בדיוק כמוך, דהיינו האחריות שלך היא לא רק על עצמך, אלא גם על בעלך בדיוק באותה מידה.