שרה אמנו שלחה את אברהם להביא ילד לעולם עם הגר כדי לברר אצל מי הבעיה, יעקב ועשו היו תאומים שחולקים את אותה שליה – ובנימין נולד בלידת עכוז טרגית: רגע לפני שהוא מרצה בכנס מכון פועה, פרופ' דוד שויקי מהמרכז הרפואי הדסה מתחקה אחר הרפואה שמאחורי סיפורי התורה, ומסביר איך תפילות יכולות אולי לעזור למי שמתמודדות עם קשיי פוריות.
משרה אמנו, שצחקה כשבישרו לה שיהיה לה בן בגיל מופלג, ועד חנה שהביאה לעולם את שמואל לאחר מסע מייסר של תפילות ותחינות – התנ"ך גדוש בסיפורים על עקרות וקשיי פוריות. "העיסוק בבעיות הפוריות בולט במיוחד בספר בראשית, ובעיקר אצל האבות והאמהות של העם היהודי", אומר פרופ' דוד שויקי, מנהל אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי הדסה, שגם מוסיף בחיוך: "לא באנו בקלות לעולם".
פרופ' שויקי משוכנע שהעיסוק הרב של התורה בנושא אי-הפוריות, ההריונות והלידות של שרה, רבקה, רחל ולאה, מעיד על חשיבות הנושא בתפיסה היהודית. "אני לא מתיימר להיות חוקר מקרא או פרשן. חלק מהנרטיב הסיפורי של התורה קשור גם למדרשי חז"ל שעליהם גדלנו, אבל כשמעמיקים בנושא, אפשר לנסות לשער מה מקור בעיות הפוריות שמהן סבלו האבות והאמהות", הוא מציין.
"היחס של האמהות לנושא הפוריות הוא מורכב במיוחד", הוא אומר. "כששרה אמנו לא מצליחה ללדת, היא נוקטת גישה מעשית ובוחרת למעשה לבצע לאברהם מעין בדיקת זרע, כדי לדעת האם בעיית הפוריות קשורה לבעיה גופנית שלה או שלו.
"ממחקרים רבים שנעשו לאורך השנים, אנחנו יודעים שבקרוב למחצית מהמקרים שבהם זוגות מתקשים להביא ילדים לעולם, הסיבה היא בעיית פוריות של הגבר. שרה נותנת לבעלה את הגר שפחתה – אשר היא והילדים שעשויים להיוולד לה הם על פי חוקי העת העתיקה, רכושה של האישה. ברגע שישמעאל נולד, שרה מבינה שבעיית הפוריות היא שלה ולא של אברהם".
אז מה האבחנה המבדלת של שרה אמנו?
"בספרות המקצועית התופעה מכונה Age-related infertility, כלומר ירידה בפוריות הקשורה לגיל המתקדם של שרה. לשרה ולאברהם הייתה כנראה בעיית פוריות קודמת שהביאה אותם לגיל מבוגר ללא ילדים, אולם התורה מדגישה את היותה של שרה בגיל הבלות: 'חדל להיות לשרה אורח כנשים'. המחקר מראה כי הסיכוי של זוג בריא ופורה להרות לראשונה יורד לכ-20% בכל מחזור כשהאישה בת 30, כ-4% בגיל 40 ואחרי גיל 44 הסיכוי קטן מאוד. על רקע הנתונים האלה, אפשר להבין סוג של ציניות וסרקזם אצל שרה, כשהיא מתבשרת שהיא תלד בן לאברהם בגיל 90. התורה מספרת 'וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה' (בראשית י"ח, י"ב).
"אבל שרה, וכמוה גם שאר האמהות, בוחנת את העניינים ומנסה להתמודד עם בעיית הפוריות. לכן שרה נתנה את שפחתה לאברהם ואמרה: 'אולי איבנה ממנה'. לכן היא, כמו גם הקוראים בספר בראשית, מבינים שהסיכוי היחיד שלה להרות בגיל מתקדם הוא רק בעזרת נס".
פרופ' שויקי יהיה בין המרצים בכנס פוע"ה ה-20, שיתקיים ב-1 בפברואר בבנייני האומה שבירושלים. מטרתו של מכון פוע"ה ("פוריות ורפואה על פי ההלכה"), שייסד הרב מנחם בורשטין, היא לגשר בין ההלכה היהודית לרפואה המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות והגינקולוגיה. באירוע צפויים להשתתף 2,500 אנשי מקצוע ונשות מקצוע ממגוון תחומים הנושקים לנושא, ובכלל זה רופאים ורופאות, אחיות, מיילדות, עורכי דין, יועצות רפואה והלכה, בלניות ומדריכות כלות, יועצות לחיי אישות ועוד.
יש קשר בין בעיות פוריות ובין נישואי קרובים?
"מבחינה מדעית, חתונה בין אנשים זרים יוצרת גיוון גנטי. אברהם התחתן עם שרה, שאותה הוא מכנה 'אחותי בת אבי' (לדעת רש"י היא הייתה אחיינית של אברהם – בתו של אחיו הרן, י"ט), יצחק מתחתן עם נכדה של דודו נחור, ויעקב מתחתן עם בנות הדוד שלו. כשהגיוון הגנטי נמוך יותר, יש עלייה בסיכון למחלות תורשתיות. חלק מהמחלות הללו לא מאפשרות התפתחות תקינה של העובר, וההיריון מסתיים בהפלה מוקדמת. לגבי בעיית פוריות, במקרים רבים הבעיה לא תעבור בתורשה, כי מי שסבלו מבעיות פוריות בעולם העתיק לא הצליחו להביא ילד לעולם ולהוריש לו את הבעיה הזו".
"על לידת עשו נכתב 'ויצא הראשון אדמוני'. יש אפשרות שהכוונה שם לצבע העור שלו. בתאומים שחולקים שליה יש מצב של חיבור כלי דם בין העוברים. בתסמונת זאת, הקרויה TTTS, עובר אחד כביכול תורם דם לעובר השני"
מה הייתה הבעיה בהיריון של של רבקה?
"התורה מעידה כי רבקה הייתה עקרה ויצחק מתפלל 'לנוכח אשתו כי עקרה היא'. כמו שקורה לעיתים בטיפולי פוריות, רבקה בהיריון עם תאומים. בימינו, היריון מרובה עוברים עלול להיות תופעת לוואי של טיפולי פריון".
כנס פוע"ה בשנה שעברה
לדבריו, "תיאור הלידה של יעקב ועשו מעיד על אפשרות לבעיה רפואית נוספת שממנה סבלה רבקה במהלך ההיריון – תאומים שחולקים את אותה שליה. על לידת עשו נכתב 'ויצא הראשון אדמוני'. על פי הפסוק, הכוונה כנראה לאדרת השיער של עשו. אבל ישנה אפשרות שהכוונה היא לצבע העור שלו.
"בתאומים שחולקים שליה יש מצב של חיבור כלי דם בין העוברים, היוצר מצב של 'תורם ונתרם'. בתסמונת זאת, הקרויה TTTS, עובר אחד כביכול תורם דם לעובר השני. העובר שמקבל דם גדול יותר מבחינה גופנית מהתורם, ובגלל רמת ההמוגלובין הגדולה בדם, הוא ייוולד סמוק ואדמדם. זו בעיה כפולה, כי העובר התורם הוא קטן-גוף, אך העובר הסובל הוא המקבל, שליבו אינו עומד בעומס כמות הדם הגדולה. ברפואה המודרנית בימינו, כשהעוברים עדיין בבטן האם, אפשר לבצע ניתוח תוך-רחמי הכולל שימוש בלייזר לצורך הפרדת חיבורי כלי הדם בין העוברים וטיפול במצב".
עקרות ראשונית ומשנית
ישראל היא אלופת העולם בהפריה חוץ-גופית, ובמאמצים של נשים להרות וללדת בכל מחיר. פרופ' שויקי מציין שאת הכמיהה לפרי בטן רואים בצורה הבולטת ביותר אצל רחל אמנו, שעליה מספרת התורה: "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל', א').
טיפולי פוריות. התורה מתארת שגם האבות והאמהות סבלו מקשיים
כולם מכירים את בעיות הפריון של רחל המוזכרות בתורה, אבל לא כולם זוכרים את הבעיות שאחותה לאה נתקלה בהן בשלב מסוים, כשהתקשתה להיכנס להיריון אחרי ארבע לידות. "התופעה של לאה מכונה בספרות המקצועית 'עקרות משנית', ואצל רחל הייתה עקרות ראשונית", מסביר שויקי. "יש מקום לשער שרחל סבלה מאנדומטריוזיס. מדובר במצב כרוני שבו תאים שמקורם ברירית הרחם נמצאים מחוץ לרחם, באגן או בבטן. התורה מתארת שכאשר לבן מחפש את התרפים (פסלי אלילים, י"ט) באוהלה של רחל, היא מתנצלת על כך שהיא איננה יכולה לקום לכבודו מכיוון שהיא בתקופת המחזור החודשי, המכונה במקרא 'אורח נשים'".
"התיאור של הרמב"ן על אישה שסובלת מאוד בתקופת המחזור, ונוסף על כך סובלת מבעיית פוריות, אופייני לנשים הסובלות מאנדומטריוזיס. גם בימינו, נשים רבות סובלות במשך שנים מכאבים, עד שהן מאובחנות"
על כך כתב הרמב"ן: "לא הבינותי מה התנצלות זה וכי הנשים אשר להן האורח לא יקומו ולא יעמודו. אולי אמרה כי ראשה ואבריה כבדים עליה והיא חולה בבוא האורח, כי כן דרכן וכל שכן במעטות הלידה כרחל" (רמב"ן על בראשית ל"א, ל"ה).
"התיאור של הרמב"ן על אישה שסובלת מאוד בתקופת המחזור, ונוסף על כך סובלת מבעיית פוריות, אופייני לנשים הסובלות מאנדומטריוזיס", מנתח שויקי. "גם בימינו, נשים רבות סובלות במשך שנים מכאבים, עד שהן מאובחנות. בהדסה ישנו מרכז מצוינות המתמחה בטיפול באנדומטריוזיס, שבו מבצעים ניתוח זעיר-פולשני לאבחון ולהסרה של אותם נגעים שנמצאים באגן ובבטן כדי לטפל בבעיה".
הקשר בין גוף לנפש
במקרה של רחל אמנו, סופו של סיפורה המקראי היה טרגי, והיא נפטרה בלידה של בנימין. "סביר להניח שהיא נפטרה מדימום בלידה, והתורה מתארת: 'ויהי בצאת נפשה כי מתה ותאמר לה המיילדת אל תראי כי גם זה לך בן'. איך תוך כדי הלידה, המיילדת גם יודעת שזה בן? ייתכן שזו לידת עכוז. נשים הסובלות ממומים רחמיים שונים כגון מחיצה, רחם דו-קרני או רחם חד-קרני, סובלות משכיחות גבוהה יחסית של אנדומטריוזיס, וגם מלידות במצב עכוז".
"סביר להניח שהיא נפטרה מדימום בלידה".
שרה ורחל נכנסות להיריון אחרי שהן מביאות לעולם ילד בעזרת השפחה. השלווה שהן מקבלות מגדילה סיכוי לפריון?
"זו לא אמירה מבוססת מספיק מבחינה מדעית, אבל מחקרים הראו שרמות גבוהות של מתח נפשי באות לידי ביטוי ברמה גבוהה של הורמוני סטרס, שבהחלט עלולים להפריע להרות. באופן אישי ראיתי לאורך השנים נשים שלאחר שנים של ניסיונות כושלים להרות, בחרו במסלול של אימוץ או פונדקאות ולפתע הרו באופן ספונטני".
רבקה וגם חנה, אמו של שמואל הנביא, נכנסות להיריון אחרי תפילה.
"אני משתדל להיזהר מלקשור את העניינים האלה אחד בשני ולחפש צידוק מדעי לפעולה רוחנית כמו תפילה. יש מחקר מדעי שמצוטט הרבה, על חולים בטיפול נמרץ שהחלימו באחוזים גבוהים יותר לאחר שהתפללו עליהם. קשה לבצע מחקר כזה ללא הטיות, וייתכן שאלה שהתפללו גם דאגו לטיפול טוב יותר לקרוב משפחתם.
"אבל לתפילה, עבור האישה המאמינה, יש תועלת מעבר לערך השמיימי – ההשפעה על המתפללת עצמה. אם התפילה מורידה את רמת המתח של המתפללת, ייתכן שיש כאן גם הסבר ביולוגי. אנחנו יודעים למשל שנשים הנמצאות בסטרס גופני או נפשי, כמו אתלטיות מקצועיות, עלולות לסבול מאי-סדירות במחזור החודשי ומשיבוש בביוץ העלולים להפריע לפוריות. הקשר בין גוף לנפש במקרה הזה בא לידי ביטוי בירידה במתח, שעשויה להשיב את הסדר במחזור על כנו".
