צילום: מיכאל יעקובסון

הליכה לבתי קברות, או למה המתים כל כך מטמאים?

מאת: הרב יאיר שחור,
רב הישוב מעלה לבונה וחבר מוקד קדושת החיים

השבת נקרא כולנו את פרשת פרה אדומה, אשר עניינה, לטהר את האדם שנטמא בטומאת מת, ע"י הזאת אפר הפרה יחד עם מי מעין (מי חטאת) על המיטהר ביום השלישי וביום השביעי לטהרתו.
על מצוה זו אמר שלמה המלך- "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", כלומר אפילו שלמה המלך שהיה החכם מכל האדם, הרים ידיים ואמר שלא יוכל להבין מצווה זו.

בכל זאת ניסו במשך הדורות לתת טעם למצוות פרה אדומה, ולצורך בה כדי לטהר את האדם שנטמא במת.
רבי יוסף בכור שור (מתקופת בעלי התוספות, תלמידו של רבנו תם) מציע פירוש כללי לפרה אדומה. כלומר הוא אינו מסביר את כל פרטי המצווה, אך מנסה לתת הסבר כללי למה סיבכו כל כך את ענין הטהרה מטומאת מת ולמה הוסיפו בכלל את הצורך באפר פרה אדומה שהיא גם מאוד נדירה.

וכך הוא כותב:
"ויקחו אליך פרה אדומה – לפי שלא יהו בני אדם מצוין אצל מתיהם מתוך חיבתם ויצטערו יותר מדאי. אי נמי (=או גם) שלא יהו דורשים אל המתים ובעלי אוב, החמיר הכתוב בטומאת מת יותר מכל טומאות שבעולם… ואף מפני כבוד הבריות, שלא יעשו מעורם נודות (מיכלי מים) ושטיחין, מעצמותיהן כלים להשתמש בהם כמו בעור בהמות ועצמות וזהו גנאי לבריות…"

כלומר, מטרת התורה בהתייחסות החמורה לטומאת מת היא להרחיק את האדם מן המתים. שכן באופן טבעי, הצער הרב על אובדן של קרוב משפחה או חבר, גורם לאנשים לרצות להיות קרוב אל המת, לפקוד את קברו לעיתים קרובות ולעשות כל מיני מעשים, אפילו מוזרים, ובלבד להרגיש קרוב אליו. באה התורה ומלמדת אותנו שהקירבה הפיזית אל המתים אינה טובה, וגורמת לטומאה חמורה שאחר כך גם קשה "להתפטר" ממנה.
הקירבה הזו ממלאת את האדם בצער עמוק וגורמת לו משברים. הדרך הנכונה לזכור את המתים ולהרגיש קרוב אליהם, היא באימוץ דרכם החיובית, בהמשך פעולתם הברוכה שהחלו בה בחייהם ובנדבה לבתי כנסת ובתי מדרש לעילוי נשמותיהם.

גם הגמרא במסכת נדה (כד ב), נוקטת עמדה דומה בדברי אבא שאול שהיה קובר מתים וסיפר איך טומאת המת הורידה אותו ממדרגתו הרוחנית (כך הסביר המהרש"א שם את דבריו).
מכל דבר בתורה אפשר ללמוד על הליכות חיינו ואפילו ממצוה כה רחוקה מאיתנו כמצוות פרה אדומה, למדנו דברים חשובים על היחס למתים ביהדות.
בברכת "מתים יחיה א-ל ברוב חסדו, ברוך עדי עד שם תהילתו".

דמעות של התרגשות ניקוו בעיניי שניהם והם עקבו בהתרגשות אחרי ההיריון והבדיקות השונות.

מתן ויעל, זוג צעיר באמצע שנות העשרים לחייהם, התבשרו בבשורה כפולה ומרגשת- "אני רואה כאן שק הריון נוסף" הבחינה טכנאית האולטרסאונד כבר בבדיקה הראשונה.
"והנה הדופק של העובר השני!" דמעות של התרגשות ניקוו בעיניי שניהם והם עקבו בהתרגשות אחרי ההיריון והבדיקות השונות. אלא שלמרבה הצער די מהר התחלפה השמחה בדאגה. כבר בבדיקת השקיפות העורפית, אחד מהעוברים נצפה עם בעיה חריגה. הרופא התחיל לזרוק הסברים ומושגים לחלל החדר הקטן שהלך ונעשה מחניק. הם לא הבינו מה זה אומר ומה עליהם לעשות כעת.
"הרגשנו כל כך אבודים" משתפת יעל. "למזלנו הייתה שם אחות דתיה ולבבית שהציעה לנו להרים טלפון למכון פוע"ה. 'הם כבר יסבירו לכם הכל. תקבלו שם מענה לכל השאלות שלכם' היא אמרה ברוך וחיבקה אותי".
את שיחתם במכון קיבל הרב ידידיה לביא.
"הרב דיבר אלינו במונחים שהובנו לנו לראשונה ופישט לנו את הדברים עם כל הכאב שבדבר.
בהמלצתו ובהמלצת הרופא ביצענו בדיקת סיסי שליה שהעידה על טריזומיה בעוברית. מהלך הפסקת ההיריון היה מורכב מאוד נפשית ורגשית, והרב לביא היה שם כל הזמן עבורנו בכל המישורים.
בחסדי ה', בעת שהגענו לעשות את הפסקת ההיריון, נצפה שאין לעוברית דופק יותר. היה בעובדה הזו משום הקלה גדולה עבור שנינו.
רצינו להודות לכם ובייחוד לרב ידידיה לביא שלא חסך מזמנו וענה לנו לטלפונים בנייד האישי בכל פעם בה התקשרנו. הליווי המקצועי והרגשי נתן לנו הרגשה שאנחנו לא לבד. תודה ענקית על זה שהייתם שם בשבילנו!
לפני כשבוע וחצי בהודיה גדולה לקב"ה, נולד לנו בן בריא ומתוק.
רצינו לעדכנכם בבשורה המשמחת.
ובחרנו לקרוא לו, איך לא…?
בשם לביא!
תודה לכם על התמיכה לאורך כל הדרך. תמשיכו להעניק כתף חמה ותומכת לכל דורש

'אני לא מנציחה את הרווקות שלי, אני מנציחה את הפוריות שלי'

כנס מקוון בנושא שימור פוריות : מכון פוע"ה בשיתוף בי"ח הדסה – יום רביעי ו' אדר ב', 9.3.22, 18:30-20:00

אם את בשנות השלושים לחייך, אנו ממליצים לך לשקול ביצוע שימור פוריות. בואי לשמוע על כך עוד מפי המומחים לרפואה והלכה.
מכון פוע"ה מעודד וממליץ לנשים פנויות בנות 30 ומעלה לעבור תהליך שימור פוריות כצעד אחראי ונבון לבניית משפחה. לשם כך אנו מפעילים במהלך השנה שירות יעוץ וליווי במיוחד עבורך. ומזמינים אותך להתרשם מהתהליך ולהבין יותר ביום עיון מיוחד שיצרנו עבורך.

"אם תמצאו את שאהבה נפשי תגידו לו שעשיתי משהו חשוב וגדול עבור שנינו. שזה היה מאתגר, אבל דאגתי לנו"
כך כתבה השבוע נריה עזרא בטור שהתפרסם במאקו ובו היא משתפת בדרך שעברה לשימור הפוריות "ולאותם אלה המצקצקים בלשונם, הטועים לחשוב שלהקפיא ביציות זו הוכחה ניצחת לרווקותי,
כשהחלטתי ללכת על זה, האצבע שלי חייגה למכון פוע"ה. ידעתי שברגעים כאלה, של לבטים וחוסר ודאות, הם אלה שיבינו את השפה שלי – מעצם היותנו חולקים את אותה השקפה דתית, ומעצם עיסוקם בנושא של פריון, ילודה והקפאה. במכון הזה יש אישה מדהימה, עם המבטא הצרפתי והלב הכי חם שאפשר לבקש, שהקשיבה והסבירה, ליוותה ותמכה, צעדה איתי יד ביד לכל אורך הדרך.
בזכותך, ד"ר מוריאל ירחי, יש אינספור ביציות מוקפאות של אינספור נשים. בגיל 36 שימרתי את פוריותי מתוך אהבה לעצמי, מתוך אחריות, ומתוך תקווה וציפייה לבניין הבית הפרטי שלי".
אם מענין אותך לשמוע עוד על התהליך שעברה נריה ועוד למעלה מ-600 נשים שהמכון סייע להן עד היום, הצטרפי אלינו לכנס המקוון של מכון פוע"ה בשיתוף בית החולים הדסה.

במהלך הכנס יסקרו את התהליך ד"ר חננאל הולצר, מנהל מחלקת הפוריות וההפריה החוץ גופית בביה"ח הדסה עין כרם, ד"ר ענת הרשקו קלמנט מנהלת היחידה לפריון ולהפריה חוץ גופית בביה"ח הדסה הר הצופים, הרב מנחם בורשטין העומד בראש מכון פוע"ה, ד"ר מוריאל ירחי המנהלת את תחום שימור הפוריות מטעם מכון פוע"ה, אופירה הכהן קרנר תעניק סקירה על הפן הנפשי של התהליך ונעמה חן תשתף ברשמיה כמי שעברה את התהליך.
בכנס תוכלי לשמוע יותר על תהליך השימור ומה הוא כולל, על אחוזי ההצלחה שלו ועל היבטים נפשיים ופסיכולוגיים שהוא טומן בחובו.
בשש השנים האחרונות, ייעץ המכון לכ-1,000 נשים שפנו אלינו המעוניינות לשמר את פוריותן.
בהכוונת המכון כ-600 נשים מאז עשו לפחות מחזור טיפולים אחד. בכל שנה אנו רואים עליה של כ20% בפונות וירידת הגיל. כעת הממוצע עומד על גיל 35 אך כדאי לבצע את ההליך כבר מגיל 30 מבחינה רפואית. בכל חודש מפנה המכון 25 נשים רווקות בממוצע לטיפולי שאיבת ביציות ושימור פוריות.
את לא לבד >> נשמח לעמוד לשירותך ולתת ייעוץ, הדרכה וליווי בתהליך זה.

הרשמי לכנס כעת >> 

אשת החסד מרים בן דוד, תקבל ביום ירושלים את אות יקירת ירושלים על פעילותה ההתנדבותית בעיר במשך השנים. מרים בת ה80 לקחה על עצמה להיות שופר בעבור מכון פוע"ה המסייע לזוגות המתקשים להביא ילדים לעולם.

לפני כשבוע פורסמו שמותיהם של יקירי העיר ירושלים לשנת התשפ"ב. בין השמות הזוכים בתואר המכובד היא מרים בן דוד, אשת חסד ירושלמית בת 80 , יו"ר נשים למען פוע"ה, פוריות ורפואה על פי ההלכה.
מרים נולדה בירושלים וגרה בה עד גיל 5, אז נאלצו הוריה לעזוב ולעבור לארה"ב. את נגה מי שלימים הפך בעלה הכירה באוניברסיטה שם, הם נישאו  והחליטו שכשהבן הבכור יעלה לכיתה א' הם יחזרו  לארץ ויגדלו פה בישראל את ילדיהם. ואכן כך עשו. הם הורים לשמונה ילדים, סבא סבתא לנכדים ונינים רבים בלי עין הרע. גרים בשכונת רמות.
מרים , אישה מרשימה ומרגשת, בעלת חוכמת חיים, חיוך עמוק ולב רחב. באוניברסיטה למדה פסיכולוגיה והוראה, כשגרו בחו"ל עסקה בהוראה, בארץ בחרה להיות בבית ולגדל את ילדיה. משילדיה גדלו מעט, החלה לקחת קורסים שונים וחיפשה מקומות להתנדב בהם ולהשתלב בעשייה. התחילה בטיפת חלב כיועצת לאימהות לתינוקות.  בהמשך כשנבנה בית החולים שערי צדק, היא ביקשה להתנדב בחדר הלידה. " הייתי הראשונה שהתקבלה לחדר לידה כתומכת לידה, אז המושג דולה לא היה פופולרי, ואני בעצם הייתי דולה מתנדבת, אבל ממש חלק מהצוות. הייתי מעניקה אמפטיה ועזרה ליולדת, ובסוף כל לידה הייתי כל כך מתרגשת. במשך 38 השנים שהתנדבתי במחלקת יולדות, כל פעם מחדש הייתה לי התפעלות והתרגשות כאילו זאת הפעם הראשונה. בלידות של הילדים שלי הרגשתי שאני משתתפת בחיזוק עם ישראל ואיכשהו אני קשורה לגאולת ישראל. "
מאיפה  החיבור לילודה ומשפחה גדולה?
"האמת היא שאני באה ממשפחה קטנה, אנחנו סה"כ שתי אחיות. וכנערה קראתי ספר על איך משפחה עם 12 ילדים מתנהלת. הספר הזה עשה עלי רושם ענק ואמרתי לעצמי כבר אז שגם אני רוצה 12 ילדים, וכל חיי ידעתי שאני רוצה משפחה גדולה וכמה שיותר ילדים. לצערי אחרי הילד השביעי כבר לא הצלחתי להיכנס להריון שוב, ומאוד רציתי. פרופסור גדול ונחשב שהלכתי אליו אמר שאין טעם להמשיך לנסות ושאסתפק בשבעה ילדים שיש לי ב"ה. מאוד הצטערתי לשמוע את התשובה הזאת ולא הסכמתי לקבל אותה. במשך שמונה שנים בכיתי והתפללתי לה'  שאני מבקשת שייתן לי עוד  ילד, ונס גדול קרה וב"ה נולדה בתנו השמינית.
איך הגעת להתנדב במכון פוע"ה?
במהלך השנים שלא הצלחתי להרות, חשבתי לעצמי איך זה יכול להיות שאני רוצה ילד ואין לי, והייתי מאוד עצובה כשלא הצלחתי ותיארתי לעצמי את הצער והכאב של נשים שבכלל אין להן ילדים ורוצות  ילדים. יצא שבאותה תקופה, מישהו סיפר לי על הפעילות של מכון פועה. הוא אמר לי אז שהדאגה שלהם היא לעזור לנשים או זוגות שלא מצליחים להביא ילדים. הם גם מכילים את הכאב והצער ונותנים עידוד וחיזוק לנפש ולזוגיות והם גם מכירים לעומק את עולם הרפואה ונותנים לזוגות ייעוץ למי כדאי לפנות ואיזה רופא מתאים. מאוד התרגשתי לשמוע על הארגון החשוב הזה, וחשבתי שזה ממש בשבילי להצטרף ולהיות חלק, כי אני מבינה את הקושי של הזוגות ואת הצער שלהם ואני יכולה לעודד ולחזק ואני מאמינה  שזה נושא כל כך חשוב שאני מחוברת אליו.
מכון פוע"ה, פוריות ורפואה על פי ההלכה, הוקם בשנת 1992 בראשותו של הרב מנחם בורשטין, במטרה להקים גוף שייתן מענה להיבטים הלכתיים ברפואה= המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות טהרת המשפחה והבית היהודי.
איזה מסר היית רוצה להעביר לזוגות שמתקשים להביא ילדים?
אני למדתי שאין כמעט משפחה בישראל שלא מכירה או יודעת על זוג שמתקשה להביא ילדים לעולם. ולי כל כך חשוב להעביר את המסר, שאסור להתייאש ולהרים ידיים. צריך להאמין שזה אפשרי, להשתדל ולחפש פתרונות וגם להתפלל.  יש לנו במכון אנשים עם הרבה ידע וניסיון שיכולים לעזור למי שמתקשה, אחת הבעיות של זוגות היא ההתמודדות לבד, הצורך לפרוק לשתף, ואצלנו יש להם מעטפת גם לרגש וגם היועצים שלנו מכירים הרבה מומחים  ויודעים לייעץ לכל זוג מי הרופא המתאים לבעיה שלהם. וכשראיתי את כל העבודה ואת ההצלחות ואת הזוגות השמחים שמגיעים אלינו, החלטתי להיות השגרירה של מכון פועה ולספר לאנשים על עבודת הקודש החשובה שלהם. לרב בורשטין, ראש המכון שאני מאוד מעריכה יש כישרון גדול לבחור את האנשים הכי מומחים עם ההנשמות הכי טהורות כיועצים וכרבנים. אתה יכול להיות רב שיודע הרבה דינים והלכות ותלמיד חכם אבל לא יודע איך לדבר עם זוג על בעיות פוריות, ובנושאים האלה צריך הרבה אמפטיה ורגישות וסבלנות וחוכמה ואני מכירה את כל הצוות במכון הם פשוט מלאכים. אני מתרגשת לראות אותם יושבים מקשיבים, מנחמים ומנסים לעזור ועם הזמן וההכרות החלטתי גם לסייע בגיוס כספים לפעילות החשובה הזאת .
הזוגות לא משלמים כסף על הייעוץ ?
מכון פוע"ה לא לוקחים תשלום כלל על הפגישות והייעוץ. הדבר שהכי חשוב לנו הוא שלא יהיה זוג שלא יבוא להתייעץ בגלל שיקול כלכלי. אנחנו מחפשים לעזור לזוגות, מנסים לדאוג להם להנחות אצל רופאים וחשוב לנו מאוד לגייס כספים לטובת המפעל החשוב הזה שמסייע לכל כך הרבה זוגות בדבר המשמעותי כל כך של בניית משפחה וילדים .
גיוס כספים בתקופה הזאת זה לא דבר קל , איך את עושה את זה?
"אני קודם כל החלטתי לגבי עצמי. כבר שנים רבות, כל נכד וכל נין שנולד לי אני מודה לקב"ה על כך, זאת מתנה שאני מקבלת. אני מתפללת תפילת הודיה ואני מרגישה שאני צריכה לעזור לאלה שעוד לא זכו לקבל את המתנה הזאת, אז אני נותנת על כל נכד ונין תרומת תודה למכון פוע"ה, וב"ה המשפחה גדולה.
בדרך כלל מבקשים תרומות לישיבות, למשפחות, לחולים וכו והעם שלנו לרוב נענה בחיוב. אבל להבדיל כאשר נולד לי בן או נכד או נין והלב שלי אומר לי תתני תרומה למכון פוע"ה כדי לעזור לעוד זוג להיפקד ולהביא ילדים לעולם. כשנולד לי נכד או נין אני באה כמה שיותר מהר, עולה את המדרגות כמעט בריצה, הולכת ישר למזכיר ואומרת מזל טוב  נולד לי נכד והנה הקורבן תודה שלי, ובזכות זה שבע"ה ייוולד עוד תינוק."
תוך כדי שיחתנו מרים מספרת לי בהתרגשות, ממש עם דמעות בעיניים שללוות יולדות זה חלק מהשליחות שלה בחיים היא כבר שנים על גבי שנים עושה את זה בקדושה ובהתרגשות גדולה. היא ומלווה גם  את הבנות שלה ואת הכלות והנכדות ואפילו את הנשים של הנכדים. "בכל לידה יש התרגשות גדולה על המתנה שה' זיכה אותנו, ומצאתי שהתרומה הזאת שלי לסייע לנשים אחרות ללדת נותנת לי שמחה גדולה וכוחות. אני חיה בתחושה שאני חייבת לעזור לאחרים. השבוע נולד לנו נין ואני כבר מחכה ללכת למכון פוע"ה לתת להם את המתנה לכבוד הנין שלי, ואני מייחלת שכל אישה וסבתא  שנולד לה ילד או נכד תיתן מתנה קטנה שתעזור לאישה או לזוג אחר להיות גם הורים."
איזה תגובות את מקבלת מזוגות שיוצא לך ללוות?
אני מקבלת הרבה מאוד טלפונים מרגשים מאנשים שהבאתי למכון וילדו ב"ה, והם מתקשרים או אפילו באים להגיד תודה.
לפני מספר שנים, אחד הרבנים התקשר אלי וסיפר לי על זוג שהם רוצים ילדים והאישה מפחדת מכאב, יש לה פחד בלתי נשלט. הלכתי אליהן הביתה, הרגעתי אותה, סיפרתי לה על הברכה שבלידות. הבטחתי ללוות אותה לאורך כל הדרך, ובאמת הייתי צמודה אליה בכל הלידות. לאישה הזאת יש היום שלושה ילדים ואנחנו בקשר קרוב. זה סיפור קטן מרבים
מה המוטו שאת הולכת לאורו בחייך?
המוטו שלי בחיים, לעזור ולהטיב עם הזולת. זה מה שהקב"ה דורש מאתנו, ואם אנחנו מקיימים את זה העולם יהיה שלם יותר ונביא את הגאולה במהרה. ואני תמיד חושבת שאם ה' שם אותי במקום שאני יכולה להעניק כנראה שאלו החיים שלי.
מרים בן דוד היא אישה שלא פוגשים כל יום. ממעטת מאוד לדבר על עצמה, מצטנעת, מבקשת לא להגזים בתיאורים על אף שהיא אשת חייל שעדיין מתנדבת במסגרות רבות ולא מוותרת על אירוח המשפחה הגדולה בביתה, "ילדים זה שמחה ואני מבשלת להם ומארחת אותם באהבה. אני רוצה שהם ירגישו בכל עת נח לבוא אלינו. הנחת הכי גדולה שלי, זה שליוויתי כמעט את כולם בלידות, גם את האחייניות שלי, זה אושר גדול, כל לידה היא עולם." בן דוד לקחה על עצמה להיות שופר קורא לכל הנשים להיות שותפות אחת לרעותה ולהגיד תודה בנתינה ותרומה למכון פוע"ה המפעל הגדול והחשוב בעיניה שמשאלתה שימשיך לעסוק בעבודת הקודש בהצלחה.
הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "מתפיסת עולמנו – אדם שמבקש ומתפלל לבורא עולם על צורך כלשהו, עליו לעשות מעשה למען הפרט והכלל. כך יוצא שמתוך החסד שעשה, הוא מבקש טובה מהשם, כאילו שאינו מבקש מתנת חינם. ואם החסד שהוא עושה קשור לתחום בקשתו, הדבר מעצים את הקשר לנפשו.
במדרש שמות רבא ד"ב  כתוב "מי שפותח פתחו לחברו – נפשו חייב לו" כלומר משה רבנו לא יכל לגאול את עם ישראל עד שביקש רשות מחותנו לשחרר אותו למשימה. כשאדם מקבל טובה, עליו להביע תודה על כך. כל הפרויקט הזה אומר "תודה הקדוש ברוך הוא על המתנה הנפלאה שנתת לי וכעת אני ממשיך את זו הדרך.
ההתייחסות היא שכאשר אתה מבקש בקשה – עליך לעשות וכן כאשר אתה מקבל – עליך לעשות."
בתור יו"ר נשים למען פוע"ה, למדנו ממרים (שבעצם פוע"ה זאת מרים הנביאה) שתמיד צריך לעשות ותמיד צריך לתת ויותר מכל למדנו לא רק מה צריך לעשות אלא איך. הנתינה של מרים נעשית באופן מדוייק, מקצועי ומכל הלב והנשמה".
במכון פוע"ה אנו מקפידים למצוא פתרון לכל בעיה פרטית ומתוך זה למצוא פתרון לכל מי שנתקל באותה הבעיה.
ובנוסף לכך להעניק לו מעטפת הוליסטית שתסייע לו לצלוח את הקושי בצורה הטובה והנעימה ביותר. אנו משתדלים שהצד הכלכלי, לא יעכב שום פרויקט קטן כגדול"
עמיחי רמר, מנכ"ל מכון פוע"ה: "הקמת משפחה מאפשרת לאדם להיות שלם. והלידה של נשמה חדשה, מחברת את ההורים אל הכלל ואל הנצח.
זכיתי לאחר כניסתי לניהול המכון, להכיר מקרוב את הרב מנחם בורשטין, ראש המכון, את הרבנים ואת הצוות המיוחד. כשפגשתי את מרים, נפעמתי מהמבט הרחב והאוהב שלה. התרגשתי כשסיפרה לי על ברכת הבנים שהיא ונגה בעלה נוהגים לברך בכל ערב שבת את כל צאצאיהם. הכרת הטוב ותרומת התודה של מרים היא חלק משמעותי מאישיותה המיוחדת.
בימים אלו אנו יוצאים בקריאה לכל אחד ואחת, לשאת מבטם מתוך התודה ולסייע למי שמתפלל להיפקד ולהיות חלק מהנצח הישראלי הכביר, בתרומת 'תודת לידה' למכון פוע"ה. הקמת משפחה מאפשרת לאדם להיות שלם. והלידה של נשמה חדשה, מחברת את ההורים אל הכלל ואל הנצח".

עצת הזהב – רוצה להתייעץ עם גדולי הפרופסורים והרופאים בארץ? המילה האחרונה ברפואה לצד דעת ההלכה- אצלך בסלון, ללא עלות
200 פגישות ייעוץ בחמישה ימים: מומחי שיבא, רבני ויועצות פוע"ה מקדישים עבורכם שבוע של מפגשים דיגיטלים אישיים ללא עלות

מכון פוע"ה בשיתוף המרכז הרפואי שיבא יקיים בשבוע הבא שבוע יעוץ חינמי הכולל פגישות אישיות מקוונות עם גדולי הרופאים והמומחים בארץ.
בשורת נושאים רפואיים לצד מענה הלכתי הקשור בהם. הייעוצים יתקיימו יתקיים בין התאריכים י"ב – ט"ז אדר א' (13-17.2 ) ללא עלות. הרשמה מראש חובה, מספר המקומות מוגבל.
אם יש שאלה רפואית המעסיקה אתכם זה זמן רב ודחיתם את הטיפול בה, אם אתם חוששים להגיע לבתי חולים בתקופה כזו או אם אתם גרים רחוק מאוד מאותם מומחים (אפילו מעבר לים), אם אתם רוצים לקבל בבת אחת הן את העמדה המקצועית והן את העמדה ההלכתית- שבוע היעוץ המשותף למכון פוע"ה ולביה"ח שיבא מיועד בדיוק עבורכם.
במהלך השבוע פינו עבורכם זמן מיטב הרופאים והמומחים שישיבו לשאלות רפואיות ששלחתם מראש, לצד החומר הרפואי, בפגישה אישית מקוונת מביתכם.
במכון פוע"ה מספרים כי שבוע היעוץ שהתקיים לפני שנה, שהתקיים במתכונת דומה, הוביל לפריצת דרך משנת חיים בקרב הזוגות שפנו.
אחד מהזוגות, זוג שומר מצוות שהתגורר במדינת הונולולו שבהוואי ולא מצאו שם מענה רפואי והלכתי לבעיית הפוריות ממנה סבלו במשך חמש שנים. בעקבות הייעוץ שהתקיים אצלם בסלון הבית, בשיחה טרנסאטלנטית המחברת הן רופאים והן רבנים הם קיבלו החלטה לעשות עליה ולהגיע לארץ לטפל בבעיה שלהם דרך אותו רופא שפגשו במסך. ב"ה לפני חודשיים התקיימה ברית המילה לבנם הבכור.
דוגמה נוספת למקרה שנמצא לו מענה, היה זוג המתגורר באחד מישובי עוטף עזה שהתמודד עם בעית פוריות מורכבת וטרם הצליח למצוא פתרון לאותה בעיה. בשיחת היעוץ הוצג בפניהם פתרון חדשני שהם לא הכירו עד אותה שיחה, והיווה נקודת מפנה דרמטית בחייהם. גם הם- מצפים בע"ה ללידה בשבועות הקרובים לאחר שנות עקרות.
הרב מנחם בורשטין העומד בראש מכון פוע"ה אמר: "אנו במכון פוע"ה ממשיכים להתקדם ולתת מענה בכל האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו. שיתופי הפעולה בין המכון לבין בתי חולים ומומחים רפואיים מהשורה הראשונה, התגלו בעבר כמשני חיים עבור זוגות רבים ואנו רואים בכך את שליחותנו והצדקה לקיומנו – לסייע לעוד זוגות להביא חיים לעולם ולהקים משפחות".
הרב צבי פורת – רב ויועץ הלכתי במרכז הרפואי שיבא אמר: "אגף הנשים והיולדות בשיבא ייחודי במענה ההלכתי הניתן במסגרתו. אנו מפעילים מוקד למענה הלכתי במסגרתו ניתן מענה הלכתי ופסיקה לאלפי פניות מרבנים ומהציבור הרחב כל שנה. במסגרת זו נעשים שיתופי פעולה עם מכונים ארגונים ובתי הוראה כששבוע הייעוץ החשוב הזה הינו פרי לקשר ההדוק הזה. טובי המומחים בתחומים השונים, בצוותא עם רבנים הנודעים בהתמחותם בענייני הלכה הנוגעים לרפואה יתכנסו למתן מענה שלם לפונים, ובס"ד למצוא מזור למצוקותיהם".
בין הנושאים עליהם ישיבו המומחים והרבנים: הריון בסיכון, אולטרסאונד ורפואת העובר, יחידת ה- IVF ושימור פוריות, פריון הגבר, גיל המעבר, מתבגרות ופלסטיקה, אמצעי מניעה, אישות ועוד
בין הרופאים המשיבים: פרופ' איל סיון, פרופ' שלי מזעקי טובי , ד"ר נעם כתרי, פרופ' גיל רביב, פרופ' בועז וייס ועוד.
רבני מכון פוע"ה: הרב בנימין דוד, הרב גדעון ויצמן, הרב אלחנן לואיס, הרב אודי רט, הרב דב פופר, ד"ר מוריאל ירחי ועוד.
בנוסף, יתקיים פאנל מקוון בנושא בדיקות בהריון והיבטים שונים בנושא: מדריך רפואי, הלכתי ומעשי בענין. הפאנל יתקיים 'אחד על אחד' עם הרב מנחם בורשטין ופרופ' איל סיון מנהל ביה"ח לנשים ויולדות, בתאריך י"ד אדר א' (15.2) בשעה 20:00.

להרשמה לשבוע הייעוץ ולפאנל

רבני מכון פוע"ה מציגים- ככה תעברו את זה בשלום:

https://youtu.be/BUUGJMMzAHI

"היו לי ציפיות אחרות לגמרי ביחס לחיים זוגיים על כל המשתמע מכך. היא מעדיפה לצאת לבלות עם חברות מאשר לחזור הביתה. זה ממש מעליב".

"הייתי תלמידת אולפנה תמימה, ושנתיים אחרי הלימודים התחתנתי. אני לא יודעת איך לעכל את הפער בין החיים שלפני החתונה ואלו שאחריהם… ומרגישה שאין לי עם מי לדבר על זה".

"כל הנושא של טהרה והלכות הרחקה מאוד קשה לנו. אנחנו מרגישים נורא עם עצמנו וחייבים עזרה ותמיכה"

"שנה אחרי הנישואים הרגשנו שאנחנו בשלים ורוצים ילדים. פתאום.. חודש ועוד חודש ועוד חודש עובר.. וכלום לא קורה"

שאלות כאלו ודומות להן, בענייני תקשורת זוגית, רפואה והלכה, מעסיקות לא אחת, זוגות מאורסים או זוגות הנמצאים בשנתם הראשונה לנישואין. העומס הרגשי והעולם החדש הנפתח בפני הזוגות הצעירים, מביא עימו התמודדויות ואתגרים שונים. הפער בין הרצוי למצוי, ההפרדה בין הדמיון למציאות, היכולת לפתח תקשורת נכונה ובריאה. כל אלו מצריכים לימוד והכוונה.

הראשונים שזיהו את הצורך בהדרכה ממוקדת ומותאמת לזוגות בשלב הבוסרי בחייהם, היו מכון פוע"ה, ובכ"ו-כ"ז בחשון, (1-2.11), הם יקיימו זו השנה ה-15 את 'הכנס השנתי לחתנים ולכלות'. במהלך הכינוס, שימשך יומיים ויתקיים בזום לשני בני הזוג, יקבלו הזוגות כלים משמעותיים ומקצועיים היכולים לסייע לצלוח את תקופת התחלת החיים הזוגיים. בין השאר יעסקו בהכוונות והדרכות לזוג בעולם ההלכתי–רפואי, הלכות טהרה והדרכות בענין. בדיקות גנטיות האם, מתי וכיצד?, נישואין וזוגיות, בניין וצמיחה.
בין המרצים ישתתפו רבני מכון פוע"ה ובראשם הרב מנחם בורשטין, הרב שמואל אליהו, הרב אוהד תירוש והרבנית ד״ר חנה קטן. בנוסף ישתתפו גם רופאי מכבי שירותי בריאות, מומחים ואנשי מקצוע.

הרב מנחם בורשטין העומד בראש המכון אמר: "זוגות רבים שאנו פוגשים במכון, המגיעים להתייעץ ושרויים בהמון בלבול, תסכול, קושי וכאב, יכלו לחסוך מעצמם בשלבים הרבה יותר מוקדמים של הזוגיות את כל הצער הזה לו רק היו יודעים קצת יותר. ידע הוא כח והמכון שלנו ב"ה ניחן במיטב המומחים מכל התחומים שיכולים להפוך חיים של זוג לקצת יותר פשוטים ובעיקר- חיוביים ושמחים".

להרשמה לחצו כאן

צוות רבני המכון הציגו פוסטר על מחקר, בו הושוו תוצאות של בדיקת זרע שבוצעה באופן הלכתי (איסוף וגינאלי), לבדיקת זרע שבוצעה בעזרת קונדום סטרילי או באופן אחר,
המסקנה היא ככלל שהבדיקה יחסית אמינה וככל שנפח הדגימה גדול כך האמינות עולה,
הפוסטר האלקטרוני הוצג לעיני הרופאים שהשתתפו בכנס וגם מוצג באפליקציה של הכינוס השנתי

פירוט על המחקר:
בדיקת איסוף וגינאלי (PCT כוסית) מול בדיקת זרע רגילה – מחקר משווה

א. פתיחה – רקע הלכתי
במסגרת בירור אי פריון, אחת הבדיקות החשובות והמשמעותיות ביותר היא בדיקת הזרע של הבעל. אין כיום שום בדיקה אחרת שיכולה לתת מענה לשאלת הפוריות של הבעל מלבד בדיקה זו. דא עקא, שמבחינת ההלכה היהודית, ישנו איסור חמור על הוצאת זרע של גבר, כשהיא אינה נעשית לתוך גוף האישה במסגרת של קיום חיי אישות. ישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה, אם יש אפשרות להתיר הוצאת זרע כזאת, כשהיא נועדה לצורך בירור פוריות או טיפולי פוריות, כשסברת המתירים היא שבסופו של דבר מטרת הוצאת הזרע היא לדאוג להולדת ילדים.

למעשה, עקב הבעיה ההלכתית שתוארה לעיל, הציעו פוסקים רבים במסגרת בירור אי פריון לקחת תחילה דגימת זרע שהוצאה מגוף האישה לאחר קיום חיי אישות רגילים ולבדוק אותה. אם אכן יתברר על פי תוצאות בדיקה כזו, שישנו חשש (מכונה בהלכה "ריעותא") לבעיית זרע, אותם פוסקים התירו לבצע בדיקת זרע שתיעשה באופן סטרילי יותר ותהיה מהימנה יותר .
במשך שנים רבות, הבדיקה שנעשתה הייתה PCT (Post Coital Test), שעיקרה לקיחת דגימה על ידי הרופא מצוואר הרחם של האישה כמה שעות לאחר קיום חיי האישות ובדיקתה תחת מיקרוסקופ. לבדיקה זו היו כמה חסרונות: המדדים שלה היו שונים מהמדדים הרגילים של בדיקת זרע; היא בדקה רק חלק מהמדדים שנבדקים בבדיקת זרע; כדי שהבדיקה תהיה אמינה, היה צורך לעשותה דווקא בזמן שסמוך לביוץ.
מעבר לכך, כבר שנים רבות שבדיקה כזו אינה מקובלת במסגרת בירור הפוריות הרגיל, מה שגרם לכך שהבדיקה נעשתה רק "לצרכים הלכתיים", ובפועל מעט מאוד רופאים מיומנים בביצוע בדיקה כזו.
לכן, בשנים האחרונות הבדיקה שנעשית בפועל היא בדיקה שמכונה "איסוף וגינאלי" או "PCT כוסית", שבה האישה מניחה כוס מתחתיה מייד לאחר קיום חיי האישות כדי לאסוף את נוזל הזרע שחלקו יוצא באופן טבעי אחרי האישות ולהביאו למעבדה. אם בדיקה זו יוצאת לא תקינה, בדרך כלל ניתן היתר על ידי פוסקי ההלכה לבצע בדיקת זרע נוספת, שתוצאותיה אמורות להיות מדויקות יותר.

ב. ערעורים על הבדיקה ונתוני עבר
על אף היתרון ההלכתי הגדול שיש בביצוע בדיקת האיסוף הווגינאלי, במשך השנים יצאו ערעורים על בדיקה זו, הן מצד רופאים מסוימים והן מצד מורי הוראה מסוימים, וזאת מכוח הטענה שהבדיקה אינה מספקת נתונים אמינים עקב העובדה שהזרע נאסף בצורה לא סטרילית, וכן שמדובר בכמות חלקית מדגימת הזרע, שייתכן שאינה משקפת את הנתונים האמיתיים:
1. ישנם רופאים שטענו שאין לייחס לבדיקה כזו שום משמעות, ולכן חבל לבזבז את זמנו של הזוג בבדיקה כזו. על הטענה שכאשר הבדיקה יצאה תקינה אפשר להסתפק בה ולא לבצע בדיקה נוספת, הם טענו שכמעט תמיד בדיקה שנאספה באופן כזה יוצאת לא תקינה.
2. מנגד, ישנם מורי הוראה שטענו שהרווח ההלכתי של הבדיקה יוצר בסופו של דבר הפסד הלכתי גדול – בדיקה כזו מתירים לפני השלב שבו היו מתירים באופן רגיל בדיקת זרע. אם הבדיקה תצא לא תקינה, יתירו מייד לאחר מכן בדיקת זרע, כאשר ייתכן מאוד שמצב הזרע תקין והבדיקה יצאה לא תקינה עקב מגבלותיה שפורטו לעיל.
במחקר שבוצע על ידי ד"ר עידית בן יאיר, מנהלת מעבדות מכון שפרה, והשווה תוצאות של בדיקות איסוף וגינאלי (PCT כוסית) לתוצאות של בדיקת זרע רגילות אצל אותם אנשים, בשלושת הפרמטרים העיקריים שנבדקים בבדיקת זרע – ריכוז (מספר תאי זרע למ"ל נוזל), תנועה (אחוז תאי הזרע שנמצאים בתנועה מכלל תאי הזרע) ומבנה (אחוז תאי הזרע בעלי מבנה תקין מכלל תאי הזרע) התברר שישנה קורלציה (התאמה) מצוינת (0.94) בין שני סוגי הבדיקות ביחס לריכוז תאי הזרע, וקורלציה סבירה (0.61 ו-0.67 בהתאמה) ביחס לתנועה ולמבנה של תאי הזרע. מחקר זה הוצג בכנס האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) לשנת 2009, ותקציר שלו מופיע בספר הכינוס .
למרות הנתונים שהוצגו במחקר הנ"ל, במהלך השנים שמענו במכון פוע"ה כמה ערעורים על מסקנותיו, שהבולטים שבהם היו שהמחקר בוצע רק ברשת מעבדות אחת ולא כלל מעבדות פוריות שונות, וכן שהמחקר בוצע על כמות יחסית קטנה של דגימות (70). ככל הידוע לנו, מאז ההצגה של אותו מחקר, לא פורסם מחקר נוסף שהשווה בין הנתונים של בדיקת איסוף וגינאלי לבין הנתונים של בדיקת זרע רגילה אצל אותו גבר.

ג. מטרת המחקר הנוכחי
למחקר הנוכחי המוצג כאן כמה מטרות:
1. מחקר נוסף שמשווה בין התוצאות של בדיקת איסוף וגינאלי לבין התוצאות של בדיקת זרע רגילה, הפעם על כמות גדולה יותר של דגימות.
2. איסוף נתונים של בדיקות שנעשו במעבדות פוריות שונות כדי לתת תמונה שאינה מוגבלת למעבדה או לרשת מעבדות אחת, וכדי לברר אם יש משמעות למיקום פענוח דגימת הזרע ביחס לאמינות התוצאות של בדיקת האיסוף הווגינאלי.

3. אחת הבעיות העיקריות בבדיקת איסוף וגינאלי היא העובדה שמדובר בדגימה עם נפח יחסית קטן של נוזל שמובאת בדרך כלל למעבדה, עקב הצורה הייחודית של איסוף הזרע. במסגרת המחקר רצינו לבדוק גם אם דגימה של איסוף וגינאלי שנאספה בנפח סביר או למעלה מכך (1 מ"ל נוזל זרע או יותר), תיתן תוצאות אמינות יותר מאשר דגימה של איסוף וגינאלי בעלת נפח נמוך.
4. בנוסף, רצינו לבדוק אם במקרה שבו מטרתנו אינה לבדוק באופן מדויק את מצב הזרע, אלא לתת מענה לשאלה םאם קיימת בעיית זרע, התשובה של הבדיקה תהיה אמינה יותר.

ד. אופן ביצוע המחקר
לצורך ביצוע המחקר, נבדקו כלל תיקי הייעוץ במכון פוע"ה שטופלו על ידי אחד מהרבנים היועצים במכון (הרב אריה כץ, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה) בין השנים 2008-2013. נמצאו 125 תיקים שבהם בסמיכות זמנים (לרוב של פחות מחודש) הגבר ביצע בדיקת איסוף וגינאלי ובדיקת זרע רגילה (שלרוב ניתנה באופן של יחסי אישות עם שימוש בקונדום סטרילי שמכונה "קונדום הלכתי"), ודיווח את התוצאות באופן מלא למכון פוע"ה, תוך מתן אסמכתא לתוצאות באמצעות שליחת צילום של תוצאות הבדיקה. תוצאות הבדיקות כפי שהופיעו בתיקי הייעוץ הועברו למסד נתונים שכלל את הנתונים הבאים:
1. מספר סידורי.
2. מספר תיק זוג במכון פוע"ה (עקב החיסיון הרפואי לא נכתב שם הזוג במסד הנתונים).
3. שם המעבדה שבה פוענחו הבדיקות (במקרה שבו מדובר במעבדה שמפענחת בדיקות איסוף וגינאלי בתדירות גבוהה יחסית, כשמדובר במעבדה אחרת צוין – אחר).
4. נפח דגימת האיסוף הווגינאלי.
5. שלושת הפרמטרים העיקריים בשני סוגי הבדיקות – ריכוז, תנועה ומבנה.
מכיוון שלא לכל הבדיקות התקבלו תוצאות של המבנה, וגם במקרים שבהם היו תוצאות בדיקות מבנה של שתי הבדיקות, היו מקרים שבהם המבנה של שתי הדגימות נבדק באופן שונה (באותה תקופה התחיל שינוי באופן ביצוע בדיקת המבנה, ולא כל המעבדות בדקו באותה צורה), בפרמטר של בדיקת המבנה נבחנו רק 69 בדיקות, שבהן הייתה תוצאה של בדיקת מבנה שבוצעה באותה צורה הן בבדיקת האיסוף הוגינאלי והן בבדיקת הזרע הרגילה.
לאחר מכן, באמצעות תוכנת חישוב סטטיסטית, נבדקו הנתונים הבאים:
1. הקורלציה (התאמה) בין שני סוגי הבדיקות ביחס לריכוז, תנועה ומבנה באופן כללי.
2. הקורלציה ביחס לכל מעבדה בנפרד.
3. הקורלציה ביחס לדגימות של איסוף וגינאלי בנפח של 1 מ"ל ומעלה מול הקורלציה ביחס לדגימות של איסוף וגינאלי בנפח של פחות מ-1 מ"ל.
4. בדיקת האמינות של בדיקת איסוף וגינאלי ביחס לבדיקת הזרע הרגילה כאשר מטרתה הייתה רק לזהות תקינות/ אי תקינות (הסבר יובא להלן).
5. בדיקת האמינות של בדיקת האיסוף הווגינאלי ביחס לבדיקת זרע רגילה, כאשר בדיקת האיסוף הווגינאלי זיהתה מיעוט קיצוני ביותר של תאי זרע (פחות ממיליון תאי זרע למ"ל נוזל).

ה. תוצאות
כאמור לעיל, נבדקה הקורלציה של הריכוז והתנועה בין סוגי הבדיקות השונות ב-125 בדיקות, וכן נבדקה הקורלציה של המבנה בין סוגי הבדיקות השונות ב-69 בדיקות.
הקורלציה הכללית של הריכוז בין הבדיקות הייתה 0.714, הקורלציה הכללית של התנועה בין הבדיקות הייתה 0.632, והקורלציה הכללית של המבנה בין הבדיקות הייתה 0.66.
אם נשווה את התוצאות ביחס למחקר הקודם של מכון שפרה נראה שמדובר בתוצאות כמעט זהות של קורלציה ביחס לתנועה ולמבנה, ותוצאות נמוכות יותר (אם כי עדיין טובות יותר מהקורלציה של מבנה ותנועה) ביחס לריכוז.
לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בקורלציה ביחס למעבדות פוריות שונות שבוצעו את הבדיקות.
ב-72 מתוך הבדיקות נפח הדגימה של האיסוף הוגינאלי היה 1 מ"ל ומעלה, ב-44 מקרים מתוכם בוצעה בדיקת מבנה בשני סוגי הבדיקות. במצב כזה הקורלציה של הריכוז בין הבדיקות עלתה ל-0.85, דהיינו עליה משמעותית. לעומת זאת, הקורלציה של התנועה והמבנה בין הבדיקות הייתה ללא שינוי משמעותי (0.638 ו-0.655 בהתאמה).
לעומת זאת, בדגימות שהיו מתחת לנפח של 1 מ"ל, הקורלציה של הריכוז ירדה באופן משמעותי ל-0.547.
כאשר הוחלט לא להתמקד בתוצאות מדויקות, אלא אך ורק בשאלה אם התקבלה תוצאה תקינה או לא תקינה בבדיקת האיסוף הווגינאלי, והאם מסקנה זו אוששה בבדיקת זרע רגילה, שיעור התשובות האמינות היה גבוה ביותר:
בריכוז: 109/125 (87.2%) מהתשובות לשאלה זו בבדיקת האיסוף הווגינאלי היו זהות לתשובת בדיקת הזרע (תקין נחשב 6^10*15למ"ל ומעלה).
בתנועה: 90/125 (72%) תשובות דומות (תקין נחשב 40% תאים בתנועה ומעלה). עוד 5 מקרים (4%) בהם תוצאת התנועה בבדיקת האיסוף הווגינאלי הייתה קרובה לתקין (35% ומעלה), ובבדיקת הזרע הרגילה התוצאה הייתה תקינה באופן גבולי (עד 45%).
במבנה: מכיוון שישנם שינויים בין המעבדות השונות בערכי הייחוס ובצורת הבדיקה, הפרמטר שנבדק אינו תקין או לא תקין, אלא האם התוצאה קרובה בין שתי הבדיקות בפער של עד שני אחוזים. בבדיקה כזו נמצא דמיון ב-53/69 (76.8%) מהבדיקות.
ב-36 בדיקות איסוף וגינאלי התקבלה תוצאה של מיעוט קיצוני של תאי זרע (חוסר תאי זרע או מליון תאי זרע למ"ל ומטה). מתוך המקרים הללו, ב-28 מקרים (77.8%) זו גם הייתה התוצאה בבדיקת הזרע הרגילה. בעוד חמשה מקרים (13.9%), אף על פי שהתוצאה של בדיקת הזרע הרגילה הראתה על ריכוז גבוה יותר של תאי זרע, עדיין נמצא מיעוט זרע קיצוני באופן יחסי (פחות מחמישה מליון תאי זרע למ"ל). דהיינו, במקרים כאלו הבדיקה הייתה אמינה בלמעלה מ-90%

ו. מסקנות
1. בדיקת איסוף וגינאלי נותנת תמונת מצב ראשונית טובה למדי ביחס לריכוז תאי הזרע של הנדגם, ותמונת מצב
מסוימת ביחס לתנועתיות ולמבנה של תאי הזרע של הנדגם.
2. כאשר נפח הדגימה בבדיקת האיסוף הווגינאלי בינוני ומעלה (לפחות 1 מ"ל), הבדיקה נותנת תמונת מצב טובה מאוד ביחס לריכוז תאי הזרע. לעומת זאת, בנפח דגימה נמוך, האמינות של תוצאת הריכוז נמוכה. לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בדיוק הדגימה ביחס לתנועתיות ולמבנה תאי הזרע בין דגימה בנפח נמוך לבין דגימה בנפח בינוני ומעלה.
3. כאשר מטרת ביצוע בדיקת בדיקת האיסוף הווגינאלי אינה קבלת מידע מדויק, אלא קבלת אינדיקציה ראשונית שמטרתה לברר אם קיימת בעיה במדדי הזרע, הרי שמדובר בבדיקה בעלת מהימנות גבוהה אף יותר.
4. בדיקת האיסוף הווגינאלי נחשבת למהימנה ברמת גבוהה מאוד לצורך זיהוי מיעוט זרע קיצוני.
5. לא נמצא שלבדיקת איסוף וגינאלי שפוענחה במעבדות שנוהגות לבצע בדיקת איסוף וגינאלי באופן תדיר יותר, יש מהימנות גבוהה יותר מאשר לבדיקת איסוף וגינאלי שפוענחה במעבדות אחרות.
6. למעשה, כאשר תוצאות בדיקת האיסוף הווגינאלי תקינות, אפשר לומר בצורה די ברורה שמצב הזרע תקין. כאשר תוצאות בדיקת האיסוף הווגינאלי אינן תקינות, במיוחד אם ריכוז הזרע אינו תקין, ישנה סבירות גבוהה שמצב הזרע אינו תקין, אך אין כאן ודאות.
7. לסיכום, הדרישה ההלכתית לבצע בדיקת איסוף וגינאלי לפני היתר לביצוע בדיקת זרע רגילה היא סבירה והגיונית למרות מגבלות הבדיקה, מכיוון שסך הכל מדובר בבדיקה בעלת רמת אמינות גבוהה למדיי, אם כי לא מושלמת.

<< לחצו כאן לצפיה בפוסטר שהוגש >>

שיתוף פעולה ראשון וייחודי מסוגו בין מכון פוע"ה לבית החולים הלל יפה בחדרה: מדברים על חולה הנוטה למות ברפואה ובהלכה

"אבי מורדם ומונשם וניכר כי הוא סובל. לפני שנכנס לתרדמת ביקש מאיתנו שלא להאריך את חייו באופן מלאכותי. האם עלינו להיענות לבקשתו?"
"אמי סובלת מדמנציה מזה מספר שנים וכעת עברה אירוע מוחי. אנו מרגישים שפעולות הרפואה מאולצות ומייסרות אותה. האם מותר לנו להפסיק טיפול מאריך חיים ?"
שאלות כאלו ואחרות המגיעות לפתחן של רבני קהילות, רבני ישובים ורבני ערים מידי שבוע, הביאו את מכון פוע"ה לפתוח לפני כארבע שנים את 'קדושת החיים'.
באגף נותנים מענה רבנים מתחומי הרפואה וההלכה, המכירים את כל קשת הפסיקה, ושעסקו שנים בבירור הנושאים בתפר שבין חיים למוות בהיבט אתי, רפואי והלכתי. 

כחלק מהקמת האגף, פועלים במכון פוע"ה בשיתוף פעולה עם בתי חולים שונים בארץ ובחודשים הקרובים צפויים להתקיים ימי עיון ייחודיים וראשונים מסוגם בבתי חולים ברחבי הארץ. הראשון יתקיים בבית החולים הלל יפה בחדרה ביום ראשון הקרוב, כ"ז תשרי 3.10. בנושא התפתחות הרפואה בסוגיות בוערות על סוף החיים בראיה הלכתית. ימי העיון יועברו על ידי רבנים מומחים ורופאים בכירים העוסקים בתחום. בין השאר ישתתפו בכינוס הרב יעקב מרגלית, ד"ר מיקי דודקביץ' מנהל בית החולים, ד"ר אמנון בן משה – מנהל אדמניסטרטיבי , הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה, הרב צבי ארנון והרב אריאל וידר – ראשי אגף קדושת החיים.
במהלך היום תילמד בין השאר האנטומיה של מערכת הלב והריאות ע"י פרופסור שמחה מייזל, מנהל טיפול נמרץ – לב במרכז הרפואי הלל יפה, תערך היכרות עם אמצעי טיפול ופרוצדורות רפואיות בסיסיות ע"י הרב צבי ארנון והרב אריאל וידר.
הרב אריאל וידר, העומד בראש אגף קדושת החיים, הסביר לערוץ 7 את המשמעות של הפעילות: "רבנים רבים נתקלים בשאלות העוסקות בקדושת החיים במהלך כהונתם ופעילותם בסוגיות שונות. פעילות אגף 'קדושת החיים' במכון פוע"ה מתמקדת בחולים קשים ומסוכנים שמשפחותיהם מתמודדות עם השאלות ההלכתיות האם להמשיך להחיות ולהאריך את החיים בצורה מלאכותית, או שמא 'לשחרר' אותם ולתת להם לסיים את חייהם. אנו מקבלים אינספור פניות מרבני קהילות, רבני ישובים, רבני ערים, המתמודדים עם שאלות שהם לא בהכרח יודעים כיצד לגשת אליהן כיוון שהעיסוק בנושא הזה מורכב. צריך פה חיבור של הבנת המציאות לצד רפואי מדוייק והיכרות עם עולם הפסיקה בנושא הזה".
מדוע בחרתם להתחיל עם בית החולים הלל יפה?
לבקשתו של הרב מרגלית- אחד מרבני הצפון, הרמנו את ימי העיון הללו שמטרתם לתת לרבנים כלים ראשוניים של היכרות עם העניין ולאפשר לרבנים להתמודד עם השאלות הללו. להכיר את המציאות הרפואית ואת הקשת ההלכתית הנוגעת לה. איך ניגשים לשאלה, איך מנתחים את הענין וכיצד לענות.
רב שישתתף בימי העיון הללו יוכל להתחיל לקבל הבנה כיצד לגשת לשאלות מסוג זה. לא בטוח שכבר יוכל לפסוק בהן אבל לפחות לקבל כיוון ומושג ובע"ה בהמשך – יוכל להיעזר באגף קדושת החיים במכון פוע"ה.
בכנס ישתתפו דמויות רפואיות משמעותיות וכן אנשי אתיקה ורפואה בכירים – הרב פרופ' יגאל שפרן המומחה לענין והרב פרופ' שטיינברג שהוא מומחה בינלאומי לענין. חשוב בעינינו ליצור קשר בין רבני האיזור והצפון למרכז הרפואי הלל יפה ולאגף קדושת החיים. הרב דובב בינדיגר -רב המרכז הרפואי הינו רב משיב בקדושת החיים והחיבור היה טבעי ומתבקש".
הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה, אמר: " אנו במכון פוע"ה רואים חשיבות גדולה בהנגשת סוגיית קדות החיים. אנו רואים חשיבות גדולה שרבני קהילות יכירו את הנושא ויהיו בקיאים הן בפרטים ההלכתיים של הנושא, הן בהיבטים הרפואיים והן בהיבטים האתיים שלו".
ביום העיון הבא מתכננים במכון פוע"ה לצלול קצת יותר עמוק ולעסוק במשמעות ההלכתית של הסבל והייסורים, ושל רצון החולה עצמו, הצגת מערכת השיקולים ההלכתיים לצורך פסיקה וכן הכרת 'חוק החולה הנוטה למות'.

להרשמה ותשלום >>

יום כיפור שני בצל המגפה.
חדר מצב הלכתי – רפואי לקראת הצום.

יש לכם שאלה רפואית או הלכתית הנוגעת לצום יום כיפור?

חייגו 5437*

מרבית האוכלוסיה מחוסנת בחיסון השני וחלק ניכר אף בחיסון השלישי. מה ההשלכות של נתון זה על הצום במקרה של חולי קורונה? האם יש משמעות לווריינט הדלתא? מה הדין של אנשים שאינם מחוסנים שחלו בקורונה?
גם השנה השניה של צום יום הכיפורים בצל הקורונה מספקת לא מעט שאלות הלכתיות ורפואיות שהרבנים נדרשים אליהם. בחדר מצב מיוחד שיוקם לטובת הציבור, יתנו מענה רבנים מתחומים שונים.
חדר מצב מיוחד לכבוד צום יום כיפור המורכב מצוות רבנים של מכון פוע"ה, עמותת סולמות, איגוד רבני הקהילות ורבני אירופה, בליווי ותדרוך רופאים מומחים של מכבי שירותי בריאות יענו לשאלות הנוגעות לרפואה, הלכה, קורונה, פוריות, הריון ולידה. 

המענה יתקיים ביום שני, ז' תשרי, 13.9 בין השעות 10:30-17:00
במספר הטלפון 5437*

הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "בכל שנה אנו מקבלים מאות שיחות ופניות בנושא צום כיפור והשלכות כלפי הריון, לידה, פוריות והנקה. בשנה שעברה השכלנו להבין שהקורונה תשפיע מאוד על השיח בצום והבנו שחייבים להרחיב את המענה ולאגד כוחות ולחבור לארגונים נוספים רפואיים והלכתיים למענה הלכתי. על כן גם השנה חברנו לארגונים נוספים ואף קיימנו מפגש ייעודי לרבנים עם מענה הלכתי- רפואי. אנו מודים לציבור היקר הנותן בנו אמון שנה אחר שנה".

סיגל דדון-לוי, מנכ״לית מכבי:
"חשוב שלציבור יהיה מידע מדוייק ומהימן. מכבי משלבת כוחות עם מכוני ההוראה המובילים על מנת לתת מענה הלכתי ורפואי, מקצועי ואחראי. רופאי מכבי, בשיתוף הרבנים , ערוכים למתן מענה בכל השנה ובתוכם בימי החגים הבאים עלינו לטובה. אני מאחלת שנה טובה ובריאה לחברי מכבי ולכל עם ישראל"

הרב יוסף צבי רימון, ראש עמותת סולמות: "אנו מתמודדים זו השנה השניה עם נגיף הקורונה. אנשים רבים מבולבלים לקראת יום הכיפורים בצל המגפה. רוב האנשים מחוסנים בחיסון שני וחלק גדול גם בחיסון שלישי – מה ההשפעה של דבר זה על הצום במקרה של חולי קורונה? והאם יש משמעות לווריינט הדלתא? מה הדין של אנשים שאינם מחוסנים שחלו בקורונה. מטרתנו – להרגיע, לתת הנחיות מתוך עומק רפואי והלכתי, ולאפשר לאנשים לפעול בצורה הנכונה ביותר עבורם במציאות מורכבת זו. כבר שנים רבות ישנם קשרים רבים בין מכון פוע"ה ובין סולמות, והשילוב של שניהם ביחד עם איגוד רבני הקהילות, יתן בע"ה מענה משמעותי ומקיף".

הרב אריה גולדברג מנכ"ל מרכז רבני אירופה, מציין את המענה האישי בכל זמן נתון לרבני אירופה בשפות שונות ע'י רבני המכון מה שנותן פתרון מהיר ויעיל לרבני אירופה ואומר: "מרכז רבני אירופה הפועל בקרב מאות קהילות יהודיות באירופה, נמצא בשיתוף פעולה זה שנים עם מכון פוע'ה. עם פרוץ המגיפה, שיתוף הפעולה התהדק והגופים העבירו יחד קורסים מגוונים ויחודיים שנתנו מענה לשאלות הלכתיות שונות שהתעוררו בעקבות המגיפה. רבני אירופה הפזורים ברחבי היבשת ועקב המצב אינם יכולים להגיע לקורסים מסודרים ולהפגש, מעריכים מאוד את המיזמים המשותפים שמתבצעים באמצעות תוכנת ה'זום' ומברכים על כך!"

בחדר המצב נערכים לשאלות כלליות הקשורות לנגיף הקורונה: חולה קורונה בלי תסמינים, אדם בבידוד בקבוצת סיכון, חולה קורונה עם תסמינים קלים, ילד בן 12 החייב בבידוד. האם אנשים אלו יצומו? האם יש עבורם הנחיות ופסיקות שונות?

בתחום הפוריות, הריון ולידה: אישה לאחר החזרת עוברים, אישה עם בעיית קרישות, יולדת ומניקה לתינוק בן חודש – איך עליהם להתכונן לצום כיפור?
לדברי הרב שגב, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה ומנהל את המיזם: "לעיתים שאלה שנראית עבורנו פשוטה ומובנת מאליה, לאדם השואל היא מהווה קושי רב, במיוחד השנה שנוצרו שאלות חדשות לגמרי. תשובה מהימנה מרב יועץ ופוסק המכיר את הסוגיות, תסייע לו באופן משמעותי. לכן אנו קוראים לציבור להתקשר ולשאול ואנו נשמח להגיש מענה שנקווה שירגיע אתכם ותדעו כיצד לפעול"

חדר המצב ההלכתי יעמוד לרשות הפונים ביום שלישי, ז' תשרי, 13.9, בין השעות 10:30 ועד 17:00 וישיב לשאלות הנוגעות לרפואה, הלכה, קורונה, פוריות, היריון ולידה במספר הטלפון 5437*

נוגעים בחיים – מכון פוע"ה פורץ דרך

מכון פוע"ה מוביל כבר שנים רבות מהפכה של ממש בשילוב בין עולם הרפואה לעולם לימוד התורה וההלכה.

מכון פוע"ה המהווה עמוד תווך בעולם ההלכתי-רפואי בכל הנוגע לתחומי המשפחה: פוריות, הריון, לידה, גנטיקה, טהרת המשפחה, אישות וקדושת החיים, מפעיל כחלק מפעילות המכון כבר במשך 17 שנה מרכז לימודי עשיר המקיים באופן שוטף תכניות לימודים עדכניות בנושאי רפואה והלכה, הן לאנשי מקצוע והן לציבור הרחב. מרכז הלימוד מכשיר בכל שנה כ-700 שליחים ושליחות מהארץ ומהעולם המעבירים את המידע לציבור.

כל השיח סביב תחומי האישות, הפוריות והמיניות הוא רגיש בציבור הדתי. פעמים רבות זוגות זקוקים לטיפול מקצועי רגשי מלבד הייעוץ ההלכתי והרפואי. במרכז הלימוד של מכון פוע"ה הבינו את הצורך ליצירת מענה, ייעוץ וטיפול הלכתי ופתחו מגוון קורסים ייחודיים העוסקים בנושאים האלו בצורה ראויה ותומכת מתוך היבט הלכתי תורני.

להרשמה לקורסים במרכז הלימוד של מכון פוע"ה לחצו כאן

אחד הקורסים הייחודים במרכז הלימוד של מכון פוע"ה הוא פסיכוטרפיה בפוריות – הקורס מיועד לנשות מקצוע בעלות תואר טיפולי וניסיון בטיפול ופותח עבורן תחום התמחות נוסף בו הן לומדות להעניק טיפול רגשי מקצועי ומתוך חיבור לעולם ההלכה והרפואה, בכל הנוגע לטיפולי הפוריות, הריון ולידה לנשים וזוגות.

כמו כן, לתחום האישות קורס בפני עצמו, הנקרא ייעוץ בקדושה, בו נשות מקצוע מוכשרות לייעץ לנשים וזוגות החווים קושי בתחומי אישות. הקורס מקיף את התחומים הטיפוליים, התורניים והרפואיים מיניים ומכשיר לייעוץ בשיטות קצרות טווח.

תחום נוסף שנלמד במרכז הלימוד של מכון פוע"ה הוא נשיות ומיניות בריאה. גיל ההתבגרות הוא הגיל בו נערות רבות בונות את אישיותן ומתפתחות. עם זאת במהלך השנים הבינו, גם בציבור הדתי, שיש לקיים שיח פתוח, בריא ונקי עם המתבגרים על נושאים אלה כדי שילמדו אותו בצורה בריאה ונכונה ולא דרך העולם החשוף בחוץ. הקורס של מכון פוע"ה, נשיות ומיניות בריאה, מכשיר נשים שמעבירות סדנאות לנערות ואימהות על בגרות, מיניות ובריאות בשפה נקייה ובגובה העיניים.

הקורס מלמד את הנשים, בתוכן נשות חינוך, עובדות סוציאליות ואחיות, איך לגשת לנערות המושפעות מהתרבות העכשווית ולדבר בצורה נקייה ונכונה על הנושאים החשובים האלה. בנוסף, הקורס נותן כלים וידע לאימהות איך לדבר נכון עם בנותיהן וליצור שינוי ומודעות לנשיות ומיניות בריאה בשטח.

כמו כן, מכון פוע"ה פתח לראשונה קורס חדש גם לגברים שנקרא "צומחים באהבה" המכשיר דמויות חינוכיות או כל גבר שמעוניין לשיח עם מתבגרים על מנת שיהוו כתובת רלוונטית לתלמידים ולבנים בתחומים הקשורים להתבגרותם.

מלבד כל הנושאים החשובים האלה, במרכז הלימוד קיים קורס לנשים המעוניינות להבין לעומק את המשמעות הרפואית הלכתית כדי לענות על שאלות הציבור.

"פעמים רבות יש נשים שעוסקות בעולמות ההלכה או הרפואה בקהילה, כמו רבניות או אחיות במקצוען, ומתוקף תפקידן המון אנשים פונים אליהן והן הופכות להיות כתובת עבורם. לאותן נשים חשוב להעמיק בעולם הרפואה וההלכה כדי לתת את הליווי והייעוץ הנכון והמדויק ביותר על פי ההלכה והרפואה", מספרת הדר פלג, מנהלת מרכז הלימוד במכון פוע"ה.

הקורס סוקר את כל תחומי העיסוק של מכון פוע"ה (פוריות, הריון, הלידה, טהרת המשפחה, אישות וגנטיקה) ומכשיר ללוות ולייעץ נשים וזוגות בתחומים המשיקים בין הלכה ורפואה בנושאים הנלמדים.

להרשמה לקורסים במרכז הלימוד של מכון פוע"ה לחצו כאן

בין הקורסים החדשים במרכז הלימוד המתעדכן בכל שנה ניתן למצוא: קורס הדרכת כלות בשפה הצרפתית , קורס רפואה והלכה לרבנים וקורס חדשני בשם 'ברגע האמת' – המכשיר אנשי סיעוד בנושאים הקשורים לסיום החיים.

הקורס 'ברגע האמת' לאנשי סיעוד ביוזמת אגף 'קדושת החיים' במכון הנותן מענה וליווי למשפחות המתמודדות עם דילמות טיפול מורכבות בבן משפחה חולה במחלה קשה וסופנית. פעמים רבות המשפחות, שיקירם נמצא במצב רפואי סבוך, נזקקות לתמיכה וליווי מרבנים מומחים לנושאים הללו אך הם אינם יודעים שיש כתובת.

לכן מרכז הלימוד, של מכון פוע"ה, יוצא בקורס חדש המלמד את אנשי הרפואה והסיעוד, הנמצאים בשטח ומהווים מעין 'חדר מיון' וחוט המקשר בין המשפחה והרופאים, להיות 'האדם הנכון בזמן הנכון' שיכול לתת למשפחה עצה והכוונה ראשונית כיצד לנהוג לנהוג מקצועית, רפואית והלכתית.

מה שמייחד את מרכז הלימוד של מכון פוע"ה הוא שגם אחרי הקורס הבוגרים והבוגרות לא נשארים לבד ושומרים על קשר רציף ומקצועי עם המכון. בסיום הקורס לכל הבוגרות יש קבוצת מענה עם רבנים ונשים העוסקות בתחום בה ניתן לשאול שאלות בכל עת ולהמשיך ללמוד ולהתפתח במציאות המשתנה. כך למעשה כל בוגרת יכולה להיות בטוחה שהיא נותנת את המענה הרלוונטי והמדויק ביותר לציבור.

הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה הדגיש כי המכון עוסק רבות בקידום בריאות האישה והגבר. "אנו פועלים להכשיר וללמד, במכרז הלימוד של מכון פוע"ה, עוד ועוד שליחים שמפיצים ומנגישים את הידע לעם ישראל ומהווים מהפכה חדשנית בעולם ההלכה והרפואה".

מרכז הלימוד של מכון פוע"ה פועל כבר שנים ומכשיר בוגרות בשנה המהוות שליחות של ממש בכל נושאי הרפואה וההלכה.

לתוכניות מרכז לימוד פוע"ה לשנת תשפ"ב, לחצו כאן