צביקה נולד להוריו משה ומימי במושב כרמל שבהר חברון והתחנך בישיבה התיכונית בקרית ארבע. לאחר מכן המשיך לשנתיים במכינת "בני דוד" בעלי. שירת בצה"ל ביחידת מגלן. לאחר השירות חזר ללמוד בישיבה לבוגרי צבא בעלי.

צביקה נישא לטליה ונולדו להם שלושה ילדים שקד, אמיתי ואביב.
בבוקר שמחת תורה נקרא צביקה לשמור על הישוב ולקראת הערב ירד לדרום.

הוא נלחם באומץ בבית חנון ובבית להיא ובז' בכסלו, נפצע באורח קשה. במשך שלושה שבועות הוא נלחם על חייו ובכ"ט כסלו תשפ"ד נר חמישי של חנוכה עלה לגנזי מרומים.

צביקה היה אדם מופלא, שילוב מיוחד של יכולות וערכים, לוחם במגלן- חזק וחסון ועובד סוציאלי קשוב ורגיש. עובד ה' בכל נשמתו ואוהב אדם בכל ליבו, בן,אח,אב ובעל מופלא, אוהב עם לב זהב וסבלנות אין קץ.
הוא האמין בהתקדמות, בעבודה פנימית מתמדת וכך פעל בחייו תמיד בהשתדלות להיות יותר ויותר טוב.