שמי הודיה באואר, אני מנהלת את קהילות האושר שבדרך במכון פועה. הקמתי את הקהילות, כפי שהן היום, יחד עם חברות, מתוך צורך אישי שלי. הקהילה הראשונה הוקמה בשומרון ובבנימין ב -2017. המסע האישי שלי הביא אותי להכיר בצורך המשמעותי של האושר שבדרך.
המסע שלי התחיל עוד לפני הנישואים, בגיל 13 חליתי בסרטן שפגע בפוריות שלי. ידעתי שאצטרך להיעזר בטיפולי פוריות על מנת להפוך לאם. התחתנתי בגיל 19 בידיעה שיש לשנינו בעיית פריון, ומצד שני בידיעה מה הבעיה ומה הפתרון. כעבור שנה התחלנו טיפולי פוריות, כשאנחנו זוג צעיר הגר בראש גבעה בשומרון. הטיפולים היו מאתגרים והכישלונות היו רבים. אחרי שנתיים חליתי שוב בסרטן והחלום להיות אמא התרחק. הבראתי מהסרטן ונשארתי בבדידות גדולה. היינו זוג צעיר שלא יכול להפוך להורים בחמש שנים הקרובות.

השיחות של חברותיי התקיימו בעיקר סביב הילדים, והרגשתי שאף אחת לא מבינה אותי. ניסיתי לחשוב ולמצוא חברות במצבי, ובאמת הצלחתי לגייס חברות למסע, נשים כמוני ללא ילדים. הבעיה בקבוצה שהקמתי היתה, שאף אחת לא רצתה להשתייך אליה. כולן רצו להפוך לאימהות, ולאחר תקופה קצרה אכן הקבוצה התפרקה.
באותו זמן בכפר תפוח הוקם מיזם מדהים של ערבי פינוק לנשים מאותגרות פוריות. היו שני מפגשים מעולים, אך בשל חוסר פניות ותקציב, לא חזרו להתקיים. התחברנו יחד והקמנו את האושר שבדרך, כשהמטרה היא להיות בשייכות לקהילה, למצוא חברות לדרך. מאז האושר שבדרך קיים בצורתו הנוכחית.
במישור המקצועי אני עו"סית קלינית, בוגרת המסלול לטיפול משפחתי וזוגי של אוניברסיטת אריאל, בוגרת 'לימודי מובחנות של אפרת צור, פסיכותרפיה בפוריות של מכון פו"עה ועונה בקו פוריות של המכון זו השנה השלישית.
אני מלווה על ידי המכון מגיל 13 עד היום, אמא לשלושה מתוקים מאימוץ ופונדקאות, עקרה בכל נימי גופי ונפשי.