שלום רב,
אנחנו זוג לקראת גיל 30. יש לנו, תודה לה׳, ילדים מופלאים ומשמחי לב. שנתיים לאחר הלידה השלישית ומתחילים לחשוב על ההריון הבא, אבל מרגישים שזה כמעט עוול להביא ילד לעולם בתוך המציאות הקשה כל כך שאנו חיים בה.
אנחנו רוצים בע״ה להקים משפחה גדולה ומבינים שהלחימה (אנו בדיוק בהפוגה בין סבבי מילואים) ולהבדיל – הקרבנות לא הלכו לשווא, אלא כדי שנמשיך ונוסיף חיים פה בעולם.
אבל איך אפשר להתחזק כשאנו מרגישים שהכל כל כך רעוע?
שלום וברכה,
ראשית מחילה גדולה על העיכוב במענה, ימי מילואים, עומסים ותקלות גרמו לעיכוב, ויתכן וגם אתם כבר לא באותו מקום בו הייתם לפני חודש, ועם ישראל כולו כבר אינו באותו מקום, ולמעשה כולנו נמצאים בתנועה גדולה של בירור והתקדמות, ויותר מכך, כלשונו של הרב קוק באורות המלחמה, בתנועה והליכי גילוי של רגלי משיח, כי ימים אלו עם כל הקושי הטמון בו, עם הכאב הגדול הקיים בהם, הם גם ימים גדולים לעם ישראל, ימים של בירור והתקדמות, ימים שיש בהם גם הליכי גאולה לעם ישראל.
שאלתם אכן שאלה גדולה, מחד נראה כי היא חדשה, אבל שאלה זו כבר נמצאת באופנים כאלה ואחרים עוד מימי התנאים וכבר נחלקו בית הלל ובית שמאי, אם טוב לא לאדם שלא נברא משנברא, ובכל יום כיפור אנחנו אומרים לקראת סיום תפילת העמידה "אלוקי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי איני כדאי וכו".
אבל כנגד תשובה זו, אנחנו יודעים להעמיד תשובה ניצחת אותה אנחנו מעמידים במשך דורות, תשובה של נצח ישראל.
ובתמצית התשובה כבר כתובה בספר החינוך במצווה הראשונה, וכותב החינוך כי "משרשי מצוה זו, כדי שיהיה העולם מיושב (גיטין מא, ב במשנה), שהשם ברוך הוא חפץ בישובו, כדכתיב: (ישעיהו מה יח) לא תהו בראה לשבת יצרה. והיא מצוה גדולה שבסבתה מתקימות כל המצות בעולם, כי לבני אדם נתנו ולא למלאכי השרת (ברכות כה, ב)."
בהבאת ילדים לעולם, אנחנו זוכים להמשיך ולהיות שותפים בבניין העולם ובהמשכו, זוכים להיות חלק משרשרת הדורות, ובונים קומה על גבי קומה.
ואכן זהו גם דבר שאנחנו מוצאים בחוש ובקורות ימי עולם, ימי מלחמה יוצרים אצל זוגות רבים, בכל העולם, אבל ודאי גם בישראל, רצון לחיים, רצון לקיום, רצון להמשך.
אין זה כי נפגשים עם הכאב והקושי, אלא כי מהותה של המלחמה היא להביא חיים, לאפשר חיים, לאפשר קיום.
אנחנו איננו חפצי מלחמה, איננו מבקשים את הכאב ואת הקושי האובדן והצער הכרוכים בה, אלא חפצי חיים אנחנו, לצערנו מוכנים אנחנו גם להרים את הראש ולשאת בעול עם הציבור, להיות חלק מהכלל, וזה כרוך בכאב גדול, של הרוגי מלכות רבים ביננו, בכאב גדול של אלמנות ויתומים, של הורים ואחים שכולים.
אבל אנחנו החיים, החוזרים מחזית המלחמה, ממשיכים את הקיום, ממשיכים את החיים ומוסיפים אור וחיים.
זו זכותנו, זו חובתנו זהו ניצחוננו המהותי לטובת אלו שלא שבו, לטובת אלו שנשארו, לטובת הדורות הבאים.
ויתכן ויש להביא עוד זוית מתוך הדברים העולים כאן, לתת את תחושת הבטחון, את תחושת היציבות, לתת זמן לאויר לנשימה ולאגור כוחות.
להיות מוכנים להיות עם זוגות שונים מעבר לצד המהותי והאמוני, מעבר להגבהת המבט ומתן הרוח הגדולה, גם מקום לקשיים ולאתגרים שהיו בשנה האחרונה, לתת מקום לכאב ולתת לו מזור, ולהיות מוכנים להתמודד עם הבטים נוספים.
יש פעמים והמענה האמוני והרוח הגדולה יתנו את התשובה ואת הדרך, ויש פעמים, ואנחנו נצרכים להכנס אל עובי הנפש ולמצוא את המענה והמזור שם, ובאמת, חיבור בין הדברים יביא אל המקום שיש בו השתלמות והשלמה.
מתפללים אנו לשלום ושלמות, מבקשים אנחנו כי הדברים יהיו כבר כעת, אבל בעלי נשימה ארוכה אנחנו ואורך רוח, להיות שותפים בבנין ובעמל, להיות שותפים בנשיאת הקושי והכאב לאלו שחייהם נגדעו ועבור אלו שנשארו, ולהמשיך ולהביא חיים לעולם.
שובכם לשלום בעה ויהי רצון כי נזכה כולנו להוסיף אור וברכה חיים ושלום
אודי רט
רב יועץ ופוסק מכון פוע"ה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
שלום וברכה
תודה על האפשרות לשאול.
לאחרונה התחלתי לקחת גלולות זואלי (עברתי מיסמין). בסיום החפיסה הראשונה, עם הגלולות הצהובות (הפלצבו?) לא קיבלתי מחזור כלל.
ידוע שבגלולות זואלי הדימום מתמעט מאד ולעיתים לא מגיע כלל.
רציתי לשאול, האם בתקופות שבין החפיסות (בכדורים הצהובים) אפשר ללבוש שחור, 'לעצום עיניים' ולא להאסר אם אין דימום ממשי, או שכן צריך להיות ערניים בימים אלה ולשים לב אם יש כתמים או דימום חלש?
תודה רבה.
שלום,
אני כשנה ורבע אחרי לידה, מניקה לגמרי ולא היה לי ווסת כלל מהלידה ורוצה להשתמש באמצעי מניעה נובה רינג או אמצעי אחר שלא יביא דימום וגם לא יגרום להשמנה (בעבר השתמשתי בסרט/פומיניק והחזיק הרבה זמן נקי אבל הרגיש לי שגורם להשמנה). הבנתי שהטבעת גורמת להתמעטות החלב אבל הילד כבר גדול מספיק כך שפחות אכפת לי אך בעבר כשביקשתי מהרופא אמצעי מניעה שאל אם אני מניקה ונתן לי פומיניק ולא משהו אחר אפילו שהילד מעל שנה.
שאלה- איזה אמצעי מומלץ שלא יגרום לדימום? כרגע אין לי ווסת, האם השימוש בנובה רינג או אמצעי אחר מחייב הופעה של ווסת בהמשך?
תורה מראש.
שלום וברכה!
בתהליך של הפריה חוץ גופית PGD נשאלנו אם אנחנו מסכימים לתרום את העוברים החולים לצרכי מחקר.
מה דעת ההלכה בעיניין?
תודה רבה!
שלום,
רציתי לשאול:
1. האם יש ללבוש תחתון בימי פרישה?
2. בימי פרישה במשך היום (לא בלילה)- האם חובה להפריד את המיטות?
תודה
האם בימים שבין הוצאת הנוברינג (לאחר 3 שבועות), ועד לקבלת הוסת אני מוגנת מלהיכנס להריון? (אציין שכעת זו הטבעת השניה שאני משתמשת מהלידה שהיתה לפני 4 חודשים, ולפני כן השתמשתי בפומיניק). תודה
שלום,
אני כרגע 3 שבועות אחרי לידה ב"ה.
ניסיתי לעשות הפסק טהרה היום. ההפסק היה נראה לי בסדר אבל המוך כאב לי מאוד ויצא במראה שיש בו ספק. (אביא בעז"ה לרב שיחליט)
אבל, אם אצטרך לעשות שוב הפסק, מה האמירה העקרונית אחרי לידה?
בגלל שניסיתי ומאוד כאב לי בזמן שהיה שם, אני שואלת אם יש מקום להקל.
תודה.
שלום,
הותקן לאשתי התקן "מירנה". ידוע שאיתו יכולים להופיע דימומים לא צפויים למשך מס' חודשים.
כיצד יש להתייחס ולהתנהג עם אותם דימומים? האם כל פעם שמופיע דימום אנחנו נאסרים?
ושאלה נוספת, אשתי מאובחנת בסכיזופרניה. האם יש השפעה של ההורמונים בהתקן זה על מצבה הנפשי? ההתקן הוכנס לפני חודש וכעת יש ירידה חדה במצב הרוח ובמוטיבציה.
תודה רבה
שלום, אני כמעט שישה חודשים לאחר הלידה
בהתחלה השתמשנו בנרות למניעה, כשהבנו שזה לא מונע כ"כ טוב עברתי לסרזט
אני לוקחת אותו כבר חודש וחצי ולא מצליחה להתנקות, מקבלת מחזור של 8 ימים בתדירות של פעם בשבועים
מה אפשר לעשןת?
תודה רבה
שלום
ילדתי לפני 4 חודשים
ומעוניינת לקחת אמצעי מניעה למשך שנתיים
מניקה כול היום חוץ מהלילה
איזה אמצעי מניעה אפשר להשתמש ?
שלום כבוד הרב,
אני פונה אליך בעניין התלבטות הלכתית ורפואית דחופה הנוגעת להריון של אשתי. בבדיקות שביצענו לאחרונה ובפרט אתמול, נאמר לנו שההריון ככל הנראה אינו מתפתח בצורה תקינה (הריון אנמבריוני/שק הריון ריק). רופא הנשים של אשתי הפנה אותה לבצע הפסקת הריון באמצעות כדורים וההליך מתוכנן ליום ראשון הקרוב בשעות הבוקר.
אנחנו רוצים לוודא מהי ההשקפה ההלכתית במצב זה לפני שנחליט כיצד לפעול.
מספר שאלות:
1. האם במקרה כזה, שבו אין התפתחות של עובר, יש היתר הלכתי לבצע הפלה באמצעות כדורים?
2. האם יש טעם להמתין זמן נוסף לבדיקות נוספות (כגון אולטרסאונד נוסף למרות שנעשו כבר שניים) לפני קבלת החלטה סופית?
3. האם יש הנחיות נוספות או המלצות הלכתיות שיכולות לעזור לנו להתמודד עם המצב?
מכיוון שההליך מתוכנן ליום ראשון בבוקר, נשמח לקבל תשובה דחופה ככל האפשר, כדי שנוכל לקבל החלטה מושכלת בהתאם
בברכה ובתודה רבה,
…
