בדיקת מי שפיר

אני בת 35 הריון שישי בשבוע 18 להריון.
בבית חמישה ילדים בריאים וכל ההריונות והלידות תקינים לחלוטין.
בעקבות סטטיסטיקה של כלל הבדיקות שביצעתי עד עכשיו (שקיפות, חלבון וכו') יצא סיכון של 1:1400 לתסמונת דאון.
רופא המליץ לי בין היתר על בדיקת מי שפיר.
אני חוששת מהבדיקה ומהשלכותיה של הפלה חלילה וכו'.
האם לדעתכם כדאי לי בכל זאת לקחת את הסיכון ולבצע את הבדיקה או לקחת סיכון לתסמונת ולהסתפק בבדיקת NIPT שאינה וודאית ב100 אחוז?
תודה!!

תשובת הרב אודי רט - רב משיב במכון פוע"ה




 שלום וברכה,


ראשית בשעה טובה והמשך הריון מוצלח בבריאות ושמחה.


במכון פועה אנחנו בהחלט ממליצים על בדיקות בהריון ומעקב, אלו מאפשרים לנהל את ההיריון ברוגע, באחריות, וגם בעת הצורך להתערב, הבדיקות באופן פשוט היום לא יוצרות סכנה לעובר או לאם (גם הסיכון בבדיקת מי שפיר הוא נמוך מאוד היום).


ויחד עם זאת, צריך לשים לב כי חלק מהבדיקות עלולות לייצר שאלות שיכולות רק לסבך במקרים רבים והנזק שעלול להיות הם עולה על התועלת, לפחות נכון לעת הזו.


ולכן, כאשר אין אינדיקציה בסקירת מערכות, אנחנו לא ממליצים כעת על ביצוע מי שפיר, ובדיקת NIPT הבודקת את הטריזומית ששכיחותן עולה עם הגיל, אכן בודקת בצורה מהימנה וטובה מאוד ובהחלט אפשר לסמוך עליה.


בהרחבה יותר, אפתח בכך שאם בעבר אכן היה סיכון בעצם ביצוע מי שפיר שלא היה נכון לבטלו בהינף יד (בעבר דובר על 1:200 וכיום אנחנו מדברים על סיכון של 1:800 ואולי אף פחות מכך, המחקרחם האחרונים מדברים על חשש של 1:1400), לפגיעה בהריון עצמו (ובשל כך גם קבעו גבולות גזרה לשלבי ביצוע המי שפיר, עד שבוע 22 לערך, ומשבוע 30 פלוס), הרי שסיכון זה בעת שיש צורך מצדיק את עצמו, אף שאם אין הצדקה ממשית, אף אדם לא היה נכנס למצב בו יש סיכון לאיבוד ההריון אפילו אם מדובר על אחד ל אלף.


יחד עם זאת, כיום בכל בדיקת מי שפיר לא מבוצע רק קריוטיפ רגיל, אלא מבוצע בדיקת ציפ גנטי (CMA) וזו יכולה לייצר שאלות שכפי האמור בפתיחה, רבים סימני השאלה שכלל לא ברור שמצדיקים התערבות במהלך ההריון.


השאלה העיקרית העולה היא ביחס לפענוח הנתונים והבנתם, יש מספר מחקרים גדולים הבוחנים את הבנת הממצאים בציפ גנטי (באקסום יש פחות מקרים בנושא זה ואין דין דטא ביס מספקת בנושא), ובגדול ניתן לומר כי הסיכוי למצוא ממצא כלשהו של שינוי מכל סוג הוא מעט פחות מאחוז אחד (המחקרים נעים בין 1:113 ל 1:130) לעומת זאת ממצא פתוגני (שיש לו השלכות קליניות על העובר ברמות שונות) הוא סביב כ 1:250 לערך (יש מחקרים עם מספרים בעלי סיכון גבוה יותר אבל עם פחות חלוקה בין סוגי החדירות, לבין מספרים שמדברים על פחות מזה כאשר מדובר על חדירות מלאה) ולעומת זאת, יש סיכון גבוה יותר לכך שתתקבל תשובה שלא נדע מה לעשות עימה (חדירות חלקית או שינויים שנכנסים תחת קטגורית VUS) וזו תעורר סימני שאלה, חששות לגבי ההריון, ולצערי הרב לא פעם גם הובילה ללחצים להפסקות הריון, שאינם עולים בקנה אחד עם העולם ההלכתי וגם בעולם הרפואי היו פרשניות שונות (ובמכון פועה אנחנו מטפלים כל העת במקרים רבים כאלה).


ולכן, ההמלצה שלנו, נכון לעת הזו (אנחנו כל זמן עם יד על הדופק בנושא ומעקב אחר המידע והמחקרים), היא שכאשר אין סיבה אינדיקציה ב US אין הצדקה וגם לא יהיה נכון לבצע מי שפיר וציפ גנטי ובוודאי לא אקסום.


לא נוכל לומר כי אסור לבצע, שכן, עצם הפעולה היא בסיכון יחסית נמוך, אבל המחיר שעלול להיות כרוך זה גדול יותר מהתועלת שיכולה לצמוח.


חלק ממשמעות הדבר היא ההבנה בעומק כי איננו מנהלים את העולם, זאת בצד האחריות הגדולה שלנו והעידוד שלנו, להתנהל האחריות רפואית ובמעקב בכלל, ובהריון לנהל מעקב הריון סדור, ובצד כל אלו, לדעת גם את המגבלות שלנו ולהבין כי לא הכל בידינו.


לכן, אנחנו בהחלט ממליצים עם עליית הגיל לבצע בדיקת NIPT הבסיסית ובכך לאפשר ניהול הריון רגוע במה שקשור לגיל עצמו וזה נותן מידע מהימן וטוב ובלי לייצר סיכון ובלי לחשוף למידע שלא בהכרח יביא תועלת.


כמובן שמעקבי הריון מלאים נכון ונצרך לבצע (שקיפות עורפית, סקירת מערכות, מעקבי סוכר וכו).


מעבר לאמור כאן, אפשר כמובן גם לצור עימנו קשר ישירות ולדבר עם אחד הרבנים המשיבים 026515050.


בשורות טובות והמשך הריון מוצלח


אודי רט


רב משיב מכון פועה










לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יש לכם שאלה?

השו"תים של פוע"ה

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן