דימום בין וסתי

שלום וברכה, שאלתכם מביאה נתונים סותרים. אבל אעשה סדר במישור ההלכתי ואחכ מעבר לכך. כל דימום שמקורו מהרחם הרי שהוא מטמא, ולאו דווקא דימום ווסתי, זאת להוציא, מצבים בהם יש דימום שברור כי מקורו בפצע והופעתו נקודתית בלבד. וגם במשפט זה צריך זהירות רבה. דימום שאין מקורו מהרחם, הרי שאינו מטמא. אם יש אי סדירות במחזורים, הרי שככל הנראה מקור הדימום הוא רחמי ולא נרתיקי (ואם זה נרתיקי הדבר מחייב בירור רפואי לסיבתו), וממילא דמום זה יאסור אאכ דרך הופעתו תהיה ככתמים ולא כדדימום וגם אז יש לדון בכלי ההלכה. לכן, כדאי לבחון את הדברים לעומק, ולקבל הכוונה הן הלכתית והן רפואית על מנת אכן שלא להאסר מוקדם מידי וגם לתת לכך מענה. בשורות טובות אודי רט רב משיב מכון פועה