שלום וברכה,
ראשית ישר כוח על הפניה, ומחילה על העיכוב במענה עד כה.
יש כאן כמה וכמה סוגיות, אבל המשותף לכולם הוא היכולת שלנו לבחור את הדרך בה אנחנו מגיבים, הדרך בה הגוף שלנו יגיב וההתמודדות שלנו במצבים שונים.
יש כאן סוגיות של היחס שלכם אל מול ההלכה והקושי שזה יוצר והאם אפשר שיהיה יחס אחר.
אנסה לפרוט במעט את הדברים ולהציע דרכי מענה והתמודדות אבל הדברים כאן יהיו בבחינת פתיחה והזמנה להמשך מענה ובירור שנכון להתנהל בשיח ישיר מולכם.
אפתח בחוויה הנפשית המתוארת.
תיאור של דיכאון ודכדוך בעת שאתם אסורים מעיד קודם כל על הרצון לקרבה, על הטוב שיש בקרבה והטוב שיש בינכם, וזה בהחלט דבר טוב ונפלא, שכן, אין ספק כי הקרבה במישורים השונים מאפשרת עוד צורות של קרבה ושמחה ואהבה, וטוב שכך.
יחד עם זאת, כאשר אנחנו מגיבים בצורה שפוגעת ביכולת התנהלות, פוגעת בשמחת החיים ולא מאפשרת איזונים, צריך להעמיק בסיבת הדבר, ולתת כלים להתמודדות, לתת כלים לכך שניתן להיות גם קרובים וגם לשמור על ההלכה, להיות קרובים וגם לאפשר שיח שיש בו עולם נפשי בלבד וזמנה של הקרבה הפיזי בהחלט בוא יבוא בעת הנכונה.
כך גם התיאור של הקושי ביחס לאישות, אישות צריכה להיות ממקום של טוב ושמחה, של קירוב וקרבה, של נתינה והענקה.
טוב ונכון כי גם יהיה בין בני הזוג מודעות לצרכים השונים ולמקום של כל אחד, אבל בצד זה, כל צד צריך ויכול כי תהיה לו את היכולת לסרב בזמנים שלא מתאים לו.
כאב בעקבות המתנה מצריך מענה, שכן, עוררות מוגברת יכולה לגרום לכאב, אבל הפתרון אינו יחסי אישות באופן שלא טוב לשניכם, והפתרון גם אינו הוצאת זרע באופן שאינו תואם את דרכה של תורה, ואפשרי בהחלט להתמודד ולקבל כלים לכך.
וכאן אגיע אל הסוגיא האחרונה,
כאשר יש קשיים בתחומים שונים, ושומעים קולות זרים המנסים לסכסך את הנפש, את המחוייבות לשמירת תורה ומצוות, קולות המסיתים בניגוד לדרכה של תורה (ולומר כי לא צריך לשמור שבעה נקיים זה כמו לומר כי לא צריך להקפיד על בשר עוף וחלב, או כי מותר לעשות פעולות רבות בשבת שנאסרו רק על ידי חכמים) ולמעשה זו אמירה המדיחה ומסיתה, וצריך לקבל כלים וכוחות, לעיתים צריך לחזק את המענה בדרך של לימוד ההלכה, של הבנת שלשלת ההלכה.
אבל במקרים רבים, המענה צריך להיות מתוך היכרות עם הקושי הנפשי ומתן כלים לכך שיכול להיות אחרת.
יכולה להיות חוויה אישית בו אדם מנהל את כוחות הגוף והנפש שלו, שומר על איזונים בחוויה הנפשית שלו והריחוק אולי מבאס (וזה בהחלט בסדר גמור כי אתם שמחים ורוצים בקרבת אחד אל השני), אבל אין זה מוציא מאיפוס, אין זה מביא לידי דיכאון, ולומדים לאזן את כוחות נהפש.
החוויה הזוגית בעת שאסורים יכולה להיות גם חוויה מעצימה, חוויה שיש בה עוד ממדים של קרבה ואינה תלויה רק בעולם הפיזי.
וממילא גם העולם הפיזי והאישותי יצא נשכר מכך, מדרכי הקרבה השונות, מאיזון כוחות הנפש.
המענה לכך בהחלט אפשרי ומעשי, יתכן וצריך ונכון לקבל עזרה מקצועית לכך, מענה שיהא מחובר בין עולם מקצועי אבל מחבור בעומקו לעולם התורני ויסייע לכם לסלול את הדרך במעגלים השונים ובקרבה.
והדבר בהחלט אפשרי.
חזרו אל מדריך או מדריכת הכלות, מוזמנים ליצור עימנו קשר לקו המענה של נשות המקצוע שלנו בתחום האישות בכל ערב במכון פועה בין 20:00ל 22:00 על מנת לקבל שיח ראשוני והכוונה לכתובת מקצועית שתוכל לסייע ולתת לכם מענה, ואפשרי גם כמובן ליצור עימנו קשר למכון פועה ולדבר עם אחד הרבנים המשיבם במספר 026515050.
ברכת שמים ובהצלחה רבה
אודי רט
רב יועץ ופוסק מכון פועה
