נידה במלחמה

שבוע טוב,
בעלי יצא למילואים לפני חודש שהייתי בנידה , עבר חודש וכמובן שקיבלתי שוב (לצערי לא יצא חודש וגם בטבילה הייתי לבד) ויש מצב שהוא ייצא לאפטר של כמה שעות ואני פשוט לא מסוגלת לחשוב שלא אוכל לגעת בו שוב. לא נגעתי בו קרוב לחודשיים כבר. יש איזשהוא היתר אפילו רק לחיבוק? אני מנסה להחזיק את עצמי אבל בוכה כל היום ודואגת לו מלא ואני ממש רוצה לראות אותו אבל קשה לי המחשבה שאראה ולא אוכל לגעת..

תשובת הרב אודי רט - רב משיב במכון פוע"ה

שלום וברכה,


גיבור כוח עושה דברו לשמוע בקול דברו.


אתם גיבורי החיל, אתן גיבורות החיל.


חיילי ישראל ולא פחות מכך חיילות ישראל הנמצאות בעורף שהוא לא פחות חזית - נותנות כוח וגם מקבלות כוח, אלו גיבורות החייל, אשריכן, ואשרי חלקך.


 


אכן המציאות המתוארת לא פשוטה וכואבת מאוד, הכרנו זאת בעיקר בתחילת המלחמה בחודשים הראשונים כאשר הקושי והכאב היה בכל מקום, הספק ואי הוודאות, וגם הזמנים בהם היו יציאות הביתה היו קצובים ותחומים וכל הארץ היתה חזית אחת גדולה ומאתגרת מאוד.


אבל כוחנו הוא גם ביכולת שלנו לבטא את הדברים באופנים אחרים, להכיר ברצון לבטא את הקרבה ואהבה, את המשיכה ואת החום באופנים של חיבוק עמוק ומשמעותי, של קרבה המכילה אינסוף רגשות, מקבלת כוח ונותנת כוח.


ויחד עם זאת, בעת הזו, כאשר הדבר לא מתאפשר, לצערי הרב הדבר אכן אסור, ואין המגע הזה שהוא מגע של חיבה אף שאינו מגע מיני במובנו הצר, הרי הוא אסור.


אנחנו עושים מאמצים גדולים לאורך כל המלחמה, לסייע בשמירת הטהרה, להאריך את הטהרה, למתוח בכלים הלכתיים עד כמה שניתן ולאפשר טהרה, ובמקרים רבים ברוך ה הדבר גם מסתייע ומצליח, אבל יש אכן מצבים מתאגרים.


 


אני מאחל לכם כי תמצאו את הכוח להעניק אחד לשני, את התמיכה והחום, האהבה והקרבה, מבלי המגע, אלא בגבורת הנפש והרוח, ובעה עוד יבואו ימים טובים ורבים בהם גם אפיקי אהבה אלו יבואו לידי ביטוי במלוא עצמתם.


אשריכם ישראל, גיבורי כוח עושי דברו, ויהי רצון כי תראו ברכה בביתכם.


צאתו לשלום ושובו לשלום.


אודי רט


רב יועץ ופוסק מכון פועה


לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יש לכם שאלה?

השו"תים של פוע"ה

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן