7 נקיים זו החמרה של רבי זירא למה זה קיים עד ימינו?

שלום.
יש הרבה תוכן שבעלי מצא שה7 ימי נקיים זו החמרה שממשיכה עד ימינו.. האם מישהו יכול להתיר לטבול לפי מה שכתוב בתורה בלי ההחמרה הזו?

תשובת הרב אודי רט - רב משיב במכון פוע"ה

שלום וברכה,

אענה ראשית בקצרה אבל מצד האמת המענה הוא ארוך ומהותי.

שבעה נקיים היא הלכה פסוקה עוד מימי המשנה והגמרא ומבוטאת במסכת ברכות בביטויי פשוט מאוד, על שאלת הגמרא שאין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה, ושואלת הגמרא, דוגמא להלכה פסוקה (כלומר, הלכה שאין עליה עוררין) היא שאפילו אשה אשה רואה טיפת דם כחרדל - יושבת עליו שבעה נקיים.

מניח שאתם בביתכם שומרים על כשרות, ואינכם אוכלים עוף בחלב, גם הוא דוגמא לדין דרבנן. ולמעשה קל יותר להתיר עוף בחלב מאשר להתיר לא לספור שבעה נקיים, או הדלקת אור בשבת ועוד דוגמאות רבות.

באריכות רבה השאלה נוגעת להבנה בעומק של חובת התורה "ועשית ככל אשר יורוך", כלומר, החובה לשמוע לציווי חכמים ולקיים בצד תורה שבכתב את התורה שבע"פ. 

ועל מנת לחדד את עומק הדברים, גר הבא להתגייר, ואומר מקבל אני את כל התורה חוץ מדבר אחד (ואפילו הוא בדברי חכמים) אין מקבלים אותו (ואינו דומה לאדם שרוצה וקשה עליו ולכן בבואו תחת כנפי השכינה מתקשה לקבל דבר כלשהו).

ולעצם העניין בימינו, אינשי דלא מעלי, אשר עוון חמור על צווארם והסתת והדחת בתים רבים לאיסורי תורה ולאו במקרים הקלים ובמקרים רבים אחרים, עוון איסור כרת, וזאת על ידי שימוש במונחי לשון אשר יוצרים הטעיה וקושי עבור זוגות ובתים.

לשון "חומרא" ("חומרא דרבי זירא") בו  נוקטת הגמרא אינו לשון של "הם החמירו אבל אנחנו רוצים את עיקר הדין", אלא היה לשון של שבח לעם ישראל, שאחר שרבי פסק את דינו בשדות (משנה בנידה) והכריעה הגמרא, היה לשון שבח לעם ישראל שההלכה התקבלה בשדרה רחבה בכל הציבור (בניגוד לדוגמא להלכות אחרות שאותה תקופה עבור הליכי עיצוב, וב"אתרי דרבי יוסי הגלילי אכלו עף בחלב..." ואיש לא יעלה על דעתו להתיר לאכול עוף בחלב...).

ועוד דבר, מדורי דורות מסרו נפשן נשות ישראל, ובתי ישראל, על שמירת הטהרה, באהבה, במסירות, בקור ובחום, במאמץ ובמסירות להגיע אל מקוואות ולא להקל ראש בדיני כרת החמורים.

ואומנם, מול עיננו עומדת משנתו של רבי עקיבא במסכת נידה ולאורה אנחנו הולכים, להתיר אשה לבעלה, למצוא את הפתח בדיני השונים לשמור על הטהרה, להוסיף אל הטהרה בבתי ישראל, וכך דרכנו במכון פוע"ה לאור גדולי ישראל.

עמלים אנחנו למצוא פתרונות, ופעמים ואכן צריך חיזוק לבית, חיזוק לזוגות, אבל אין מציאות בה לא נמצא פתרון לאתגרים שונים, בכלים מקצועיים והלכתיים, ובוודאי ברחבות הקיימת בימינו, יכולים אנו להוסיף טהרה, מתוך שמירה על מסורת ישראל וקיום ההלכה שבתורה ובע"פ.

בכל הדורות קמו אלו אשר ניסו בתעלולים שונים, בפילולוגיה משונה, בדרכים שאינם דרכים, להסית כנגד שמירת ההלכה, ובמסתרים עוברת השמועה על מי שמתיר, ומי ישים נפשו להכנס לספקות בדיני כרת ולעבור על דברי תורה וחכמים מובהקים.

אל תעשו כך לבתיכם, אל תהרסו בחומת הקודש, אם יש קושי פרטני, צרו עימנו קשר ונשמח לסייע במציאות מענה, פרטני, מדוייק, מקצועי אנושי וקשוב, לחזק ולהתחזק ולזכות בשמירת מצווה יקרה ונפלאה זו, שיותר ששמרה היא על ישראל והם שמרו עליה.

בשורות טובות ויאיר ה עיננו להוסיף קדושה וטהרה בישראל, בפרט בימי שובבי"ם בהם אנחנו נמצאים.

בשורות טובות

אודי רט

רב משיב מכון פועה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יש לכם שאלה?

השו"תים של פוע"ה

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן