ד"ר חנה קטן בשיחה עם בני הזוג משה ואסתי יצחקי שיעלו מופע מיוחד במהלך הכנס ה-20 של מכון פוע"ה וערוץ 7
לקראת הכנס ה-20 של מכון פוע"ה בשיתוף ערוץ 7 "בריאות כהלכה" שוחחה באולפן ד"ר חנה קטן עם בני הזוג משה ואסתי יצחקי שיעלו מופע במהלך הכנס.
המופע עוסק במסע האישי של השניים שסבלו מבעיית פוריות. משה יצחקי מספר: "אחרי שהשתחררתי משירות צבאי וארוך שכולו שליחות לעם ישראל, חיפשנו את השליחות הבאה. כחלק מזה שעזרתי וסייעתי לפקודים שלי שעברו אתגר פוריות מתוך הניסיון שלי, הגענו למסקנה שלמרות ששנים לא דיברנו על הנושא הזה בינינו, הגיע הזמן אחת ולתמיד לשים את הדברים על השולחן, לפתוח את הנושא הזה ולצאת במופע שייעודו הרמת המסך אל מעט ממה שעובר על זוגות מאותגרי פוריות ובדגש על מה שחווה הגבר כי במקרה שלנו הבעיה היא בי".
"בפעם הראשונה שהרופא דיבר על זה שיכולה להיות אצלי בעיה הייתי בשוק טוטאלי. יש כאן שני רבדים מרכזיים ואחד מהם הוא תחושת הכישלון האישי כי בהסכם בין בעל ואישה לא מילאתי את חלקי. ברובד השני, מי שחווה את עיקר הקשיים והטיפולים והזריקות זו האישה, וחודש אחרי חודש אתה מגיע למצב שאתה חווה את הכישלון ואז אתה מרגיש שאתה פוגע באדם הכי יקר לך שאתה רוצה בטובתו", הוא מוסיף.
יצחקי מרחיב על המסר של ההצגה. "אנחנו מופיעים כבר מעל לשנתיים בפני קהילות וארגונים וכמעט אין פעם שבה אנחנו מופיעים ורואים שנופלים האסימונים מה עובר על האנשים. לא היה מקום שבו הופענו והצגנו את הצד הגברי שיש שם אחיות או פסיכולוגים שמספרים שלא הבינו עד אז מה עובר על הגבר בתהליך הזה. חשוב לדעת שגם הגברים שם ולתמוך בהם כי לפעמים מילה אחת משנה את כל עולמם וזה מסר שחשוב לנו מאוד להעביר".
רעייתו אסתי מסבירה את החידוש במסר. "יש את הפן הטכני אבל הפן הרגשי והנפשי של שנינו לחוד וכל אחד ליחד והגבר שנפגע לו האגו – זה פן חדש שאנחנו מביאים. יש לנו ברוך השם שלושה ילדים משני הריונות ורק פעמיים הקב"ה אמר לנו כן. התחתנו צעירים ואנחנו נשואים כבר 29 שנים. ויש את השכונה, ואת בית הכנסת ומעגל השנה ולנו אין. אז נכון שכשהגדולים הגיעו רווח לנו. אבל הניסיון אחר כך הוא חודש אחרי חודש".
לדבריה, "גם היום מאותגרי פוריות קשה להם מאוד – במיוחד לפתוח את זה מול המשפחה והקרובים – פונים אלינו גם נשים וגם גברים ואומרים לנו שחיזקנו אותם".
"אתגר הפוריות הוא מאוד שכיח, כמעט אצל כל זוג חמישי, והם נמצאים אצלכם בבית הכנסת ובשכונה. תתייחסו אליהם כאנשים רגילים ואם הם ירגישו בנוח ישתפו אתכם. אם לא, אל תסתכלו עליהם במבט מוזר ואל תבחנו אותם סתם", היא מסכמת.
