תרומת זרע

השאלה ההלכתית של תרומת זרע לאישה נשואה, נתונה במחלוקת עזה בין הפוסקים. כאשר מדובר בתרומת זרע מהארץ (שבה יש סיכוי גבוה שהתורם יהודי), לדעת כל הפוסקים הדבר אסור משני טעמים עיקריים:

1. יש פוסקים שחששו שהעובדה שאישה נשואה נכנסת להיריון מזרע של גבר אחר שאינו בעלה, יוצרת ממזרות של הוולד (אפילו שההיריון לא נוצר מחיי אישות אסורים). אמנם באופן מעשי, לאחר מעשה רוב הפוסקים אינם חוששים לממזרות, אולם גם לדעתם, אין לבצע פעולה שלדעת כמה פוסקים יוצרת ממזרות.
2. על פי הנהלים במדינת ישראל (נכון להיום, תרומת זרע אינה מוסדרת בחוק), תרומת זרע היא אנונימית, ואין אפשרות לדעת מיהו תורם הזרע. על פי ההלכה, אסור לגרום למצב שבו נולד ילד שאביו אינו ידוע.

כאשר מדובר בתרומה ודאית של אדם שאינו יהודי (כגון שמנת הזרע יובאה מחו"ל במקום שאין תורמים יהודים), החששות הללו אינם קיימים:

1. ולד שנולד לאם יהודייה ואב לא יהודי, דינו כיהודי כשר, אפילו אם אימו היא אישה נשואה כדת משה וישראל
2. יהודי שאביו אינו יהודי, נחשב מבחינה הלכתית כמי שאין לו אב, ולכן אף אם תורם הזרע אינו ידוע, אין כאן חששות הלכתיים.
   
   אף על פי כן, מרבית פוסקי ההלכה אסרו תרומת זרע גם מאדם שאינו יהודי. לעומת זאת, כמה פוסקים חשובים התירו תרומת זרע מאדם שאינו יהודי, במקרים שבהם יש חשש לשלמות המשפחה, ובלבד שהבעל יסכים לגדל את הילד שייוולד כבנו לכל דבר.
   
   מבחינה מעשית, עקב המורכבות ההלכתית והזוגית הגדולה של פעולה כזאת, הרבנים היועצים במכון פוע"ה אינם נותנים פסיקה כללית לשאלות בנושא תרומת זרע, אלא אך ורק פסיקה פרטנית לאחר מפגש אישי עם שני בני הזוג וקבלת מכלול הנתונים הרפואיים והאישיים שלהם.
   
   לתיאום פגישה ללא עלות בנושא, חייגו: 02-6515050 בשעות הפעילות של מכון פוע"ה.