שלום רב לרב
זכיתי באתגר לא רגיל. אובחנתי כסובל מבעיה נפשית חמורה, אך עם זאת אני מתפקד טוב מאוד בכל התחומים. אני מטופל ומתייעץ תדיר עם מומחים ומקבל איזון תרופתי.
כעת, אני נמצא בשלב השידוכים ומבקש הנחיה באיזה שלב ראוי לספר על הבעיה
תודה רבה
שלום וברכה,
ראשית בהצלחה רבה!
תיאור הדברים משמח, נראה שהנך מתמודד בגבורה בעולם הנפש, וכאשר ההתמודדות מוכרת ומלווה באופן מקצועי ואחראי, היא בהחלט מאפשרת לבנות בית ומשפחה, זוגיות וילדים.
הבסיס לקשר צריך להיות ביושר וכנות, ולכן, ודאי שצריך לספר זאת בשלב בו מחד יש כבר היכרות ראשונית מסוימת אבל מאידך עדיין לא בשלב בו תתפתח התחושה של הונאה, רמאות או הסתרה. בשלב כזה, יתאפשר לצד השני לבחון את הדברים עם מעורבות רגשית ראשונית תוך התייעצות באופן מושכל.
כמובן, שיש לבחון כל סוג בעיה בפני עצמה .איני יודע מהי ההגדרה של בעיה נפשית חמורה ולכן נזהר מלחוות דעה מוחלטת על מקרה פרטני. לעיתים, יהיה זה נכון לספר בטרם עת כדי למנוע אכזבות ומפחי נפש.
מקובלנו מהרב אליהו זצ"ל כי נכון לשתף לאחר כ 3 פגישות לערך.
ההמלצה שלנו הינה לקבל הכוונה פרטנית, מהצוות המלווה מקצועית, מדמות תורנית שמלווה את השלבים השונים, בכדי לספר את הדברים באופן מאוזן ונכון, שלם וישר אבל גם מרגיע ובטוח.
טוב ונכון לאפשר לבן / בת הזוג עמו נפגשים לשמוע ולשאול בעצמו, להיפגש עם הגורם הטיפולי כדי לקבל את הביטחון, המידע והכלים לקבלת ההחלטה.
יהי רצון כי תזכה להקים את ביתך בשמחה, באהבה, בבריאות ושלום.
בשורות טובות
אודי רט
רב משיב מכון פועה
