בפרשתנו פרשת ויקהל, מצווה משה להכין מנורת שבעה קנים העשויה מקשה אחת מזהב טהור.כמו שכתוב: "ויעש את המנורה זהב טהור"… נשאלת השאלה כיצד יתכן שבמקום המקדש, מקום שהיה מאיר לעולם כולו רוחנית וגשמית יש צורך בעשיית מנורה והדלקת נרות. אומר לנו המדרש: משל למלך אחד שהיה לו אוהב, הודיע המלך לאותו אוהב כי הוא מגיע לסעוד בביתו. התרגש האיש והכין מטה, מנורה ושולחן מכלי הבית לשמש את המלך. כאשר בא המלך עם פמלייתו הביאו משרתיו כלים נאים ומשובחים ומנורה של זהב וסבבו את המלך. כיוון שראה אוהבו של המלך את כל הפאר וההדר, התבייש בכליו והסתיר כל אשר הכין למלך. אמר לו המלך, לא אמרתי לך שאצלך אני סועד? ענה לו האוהב, ראיתי את כל הכבוד שהביאו משרתיך והטמנתי את כלי שהכנתי. ענה לו המלך: אני פוסל את כל הכלים שלי ומרוב אהבתי אליך איני משתמש אלא בשלך. כך הקב"ה: כולו אורה הוא אומר לישראל התקינו לי מנורה ונרות, כיון שעשו כך ישראל, באה השכינה (ע"פ מדרש רבה). לפיכך, אנו לומדים כי הנרות בהיכל מביאים להשראת שכינה בישראל.
אור הנרות מסמל את אור התורה ואף אנו במכון פוע"ה משתדלים להאיר לזוגות ע"פ ההלכה והרפואה בצורה המקצועית והחדשנית ביותר, למצוא פתרון לכל בעיה ושאלה.
