(במקרים פרטניים בהם יש רקע רפואי מיוחד – יש להיוועץ ברופא ולשאול רב)

1. מעוברת, יולדת ומניקה

א. על פי הגמרא (פסחים נד ע"ב), פסיקת השולחן ערוך (או"ח תקנד, ה) ורוב ככל גדולי הפוסקים, באופן עקרוני נשים מעוברות ומניקות חייבות לצום בט' באב. לכן עליהן להשתדל להתכונן היטב יום קודם הצום באכילה ובעיקר בשתייה מרובה, ולדאוג לתנאים מיטביים לזמן הצום – כגון מנוחה ומקום ממוזג.

ב. מעוברת הסובלת מהקאות, בחילות קשות, סחרחורות קשות, כאבי ראש חזקים, או שהצום גורם לה לחולשה מרובה שהיא יותר מחולשתה בצומות שלא בזמן הריון – פטורה מלצום, אף אם היא בתחילת ההיריון.

ג. מעוברת שהריונה מוגדר מבחינה רפואית 'הריון בסיכון גבוה' – עליה לברר עם הרופא מהי הסיבה להגדרה זו, ועם תשובתו תשאל רב מה דינה לגבי הצום.

ד. מעוברת שעברה בעבר הפלות – שאינן על רקע בעיה גנטית/כרומוזומלית (או שהיא אינה יודעת מה סיבתן), או שסבלה בעבר/סובלת בהריון זה מדימומים או מהתכווצויות – תיוועץ ברופא בקשר לצום, ועם תשובת הרופא תפנה לשאול רב מה לעשות. אם התחילו צירים או התכווצויות תוך כדי הצום – עליה להפסיק לצום ולשתות שתיה מרובה.

ה. מעוברת שהרתה כתוצאה מהפריה חוץ גופית (IVF) – פטורה מלהתענות במשך השבועות הראשונים של ההיריון, עד להופעת דופק. זאת כיוון שייתכן שיש חשש לסיכון מוגבר לעובר בתחילת הריון מהפריה חוץ גופית. לאחר שנצפה דופק, דינה כמעוברת רגילה, כדלעיל.

אישה שהרתה כתוצאה מהזרעה תוך רחמית (IUI) – דינה כמעוברת רגילה.

ו. מניקה – אם היא מרגישה במהלך הצום שחלבה מתמעט וחוששת שתתקשה להניק, והתינוק אינו רגיל כלל בתחליפי חלב – תשתה. אם היא יודעת מניסיון העבר שהצום מייבש לה בוודאות את החלב – פטורה מלכתחילה מלצום.

(אישה שמתאפשר לה בקלות, רצוי שתכין לפני הצום מנות של חלב שאוב כדי להקל עליה לצום).

ז. גם אישה שפטורה מן הצום, אם יש לה אישור רפואי וכוח לכך – תתחיל לצום כדי להשתתף עם הציבור בצום ובאבלות החורבן, ותפסיק את הצום כשהיא מרגישה שהיא זקוקה לאכול או לשתות (אם בכוחה לצום ללא מאמץ ניכר עד חצות היום – יש מעלה בכך).

ח. מי ששותה או אוכלת בהיתר – מותרת לאכול ולשתות כמה שנצרכת, ואין עליה חיוב לאכול פחות מכשיעור. אך, לא תאכל 'מעדנים' וכיוצא בזה. כמו כן לא תאכל בשר ולא תשתה יין/מיץ ענבים.

ט. יולדת – פטורה מן התענית בתוך 30 יום ללידתה.

י. אישה שעברה הפלה של עובר שהתפתח עד לשלב של 40 יום ומעלה – פטורה מן התענית, כשהיא תוך 30 יום להפלה.

2. אישה במהלך טיפולי פוריות

א. אישה שזקוקה ליטול תרופות לצורך טיפולי פוריות – מותרת ליטול בצום תרופות שאין בהן טעם, ואין הדבר נחשב לאכילה.

לכתחילה, אם אפשר מבחינה רפואית – תיטול את התרופות לפני תחילת הצום ובסיומו. אך אם חייבת לקחת את התרופה דווקא בזמן הצום – לכתחילה תיקח את התרופה ללא מים. אם אינה יכולה – תיקח עם מעט מים מרים (כגון מים עם ריכוז גבוה של תה קמומיל וכד').

ב. לאישה שמטופלת בכדורים או בזריקות לשם טיפולי פוריות, עצם הטיפול אינו סיבה להימנע מהצום. אך כאשר לדברי הרופא קיים אצלה חשש לגירוי יתר שחלתי – לא תצום.

ג. מותר לבצע טיפולי פוריות לפני תשעה באב, וכל שכן לפני שאר הצומות, אף שייתכן שהאישה תצטרך לאכול או לשתות בצום תשעה באב עקב הטיפול.

ד. יש להימנע מביצוע הזרעה תוך רחמית או הפריה חוץ גופית בתשעה באב. אם הטיפול נופל בתשעה באב ואין דרך לשנות את מועדו מבלי להפסיד את הטיפול– יש לשאול שאלת רב.