מחקרים הלכתיים

השבוע התקיימה במכון פוע״ה פגישה עם צוות מעבדת פוריות הגבר ובנק הזרע של המרכז הרפואי שמיר אסף הרופא. במהלך המפגש

“הרב… אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות,” קולה של מיכל נשמע בטלפון, רועד. זה היה לפני כעשר שנים, במהלך תורנות

"כמה מורכב לעשות סבב, ועוד סבב, ועוד אחד, לספור מה נשמר בכל סבב, ולנסות לחשב מה הסיכויים העתידיים שלי מכל

“בהתחלה כולם התעניינו… שאלו איך הולך, מה שלום הטיפולים,” סיפרה לי נעמה באחת מפגישתנו בקליניקה, “אבל לאחרונה אני מרגישה שכבר

“אני כל כך רוצה להתחתן… אבל עכשיו אני שקועה בעבודה” פתחה לירון בקול מעט רועד. “אני מנסה להתמקד בקריירה שלי,

כששליחות חוצה יבשות על הרגעים שבהם גבולות נמחקים והשליחות של מכון פוע”ה מחברת נשמות ברחבי העולם • הרב גדעון  ויצמן

"אני מקווה שהגעתי למקום הנכון" אמרה בהיסוס. "ידוע לי שאתם מסייעים לזוגות העוברים טיפולי פוריות. השאלה שלי מגיעה מהמקום הנגדי,

הכל התחיל מסקירה מאוחרת שגרתית של הריון שעד כה היה תקין לחלוטין. הרופא מתחיל בבדיקה: "ידיים – תקין, בטן –

מכון פוע"ה  צפון לשרותכם ייעוץ במגוון תחומים -הריון ולידה -גנטיקה -טיפולי פוריות -חיי משפחה ללא עלות מקצועי, דיסקרטי, רגיש קשר

סיימתי את הפגישה עם מנהלת המחלקה ויצאתי החוצה. מחלקה פנימית רגילה: אחיות ואחים נעים בין החולים, בני משפחה עומדים ליד

בשבוע שעבר התקיים המפגש השני של "שותפות למסע" , למפגש הגיעו 15 נשים אשר נמצאות בתהליך של שימור פוריות. במפגש

חג הפסח מביא עמו תחושה עמוקה של התחדשות, שמתחילה כבר שבועות קודם לכן. אנו מנקים, מסדרים מחדש, משפצים, מפנים מקום

בכל יום ואף בערבי חגים וימי שישי מתקיימת בשקט, במסירות ובמקצועיות עבודתן החשובה של משגיחות מכון פוע"ה. מדובר בצוות של

לפני כשבועיים זכיתי להיות שותף לרגע מכונן, רגע של שמחה עצומה, ניצחון של אמונה על פני שנים של אתגרים. זכיתי

"שלום, הבנתי שעליי לעבור הליך שימור פוריות. התקשרתי להבין במה מדובר, אולי להמליץ לחברותיי, כי אני בטוח לא אצליח לעבור

זוג צעיר, התחתנו, יש לנו חלום, להקים משפחה ולגדל ילדים. יושבים מול הרופא שמעיין בתיק הרפואי שלנו, מסתכל בתוצאות הבדיקות

"שלום הרב, לפני יומיים נולד לנו בן" על הקו היה אבא "מזל טוב", אמרתי. להפתעתי, האדם שעל הקו החל לבכות.

כבר קרוב לשנתיים וחצי שברק וטל נשואים. הם צעירים, בריאים, שמחים. כבר קרוב לשנה וחצי שהם בטיפולי פוריות. הם בודדים,

ביום חורף סגרירי, לפני כעשרים שנה, הגיעה אלי מוריה, אישה צנומה, מטפחת תכלת לראשה ועיניים טובות מאירות את פניה. היא

"למה לכל החברים שהתחתנו ממש בתקופת חתונתנו כבר יש ילדים ולנו, אין? ושלא נדבר על הברית לפני שבועיים, שקראו לי

להיחתם להוספת חיים, ולשלום בפרוס עלינו השנה החדשה, ארצה לשתף מעט מרגשות ליבי ומה שעבר עלינו בשנה שחלפה. זו הייתה

עשר שנים אחורה, שעת צהריים על קו מענה המכון שיחה אקראית מאם מודאגת: "שלום, אני פונה בענין בתי, שירה בת