המאמר לקוח מתוך שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, לפרטים נוספים ולרכישת הספר, לחץ כאן

 

יום שני כ"ט שבט תשס"ט

לכבוד הגאון הרב שליט"א,

שלום וברכה.

פנה אלינו רב ושאלה בפיו: הוא מכיר אישה שחיה באיסור עם גבר, והוא רוצה לסדר להם חופה וקידושין כדת וכדין, אבל האישה בהיריון כאם פונדקאית לזוג אחר.

שאלתו היא: האם מותר לה להתחתן למרות שהיא בהיריון, כיוון שבסוף ההיריון היא תמסור את הילד להורים שלו?

האם העובדה שהיא חיה עם גבר משנה את הדין, ולולא זה התשובה תהיה אחרת?

בברכה,

הרב גדעון ויצמן

רב משיב במכון פוע"ה

 

רקע הלכתי/ הרב אריה כץ

איסור מינקת חברו

הברייתא ביבמות (מב ע"א) אומרת:

תניא: לא יישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו, ואם נשא – יוציא ולא יחזיר עולמית!

הגמרא (שם ע"ב) הסבירה את טעם האיסור במינקת חברו: "דלמא איעברה ומעכר חלבה וקטלה ליה".

כלומר, אם תינשא, יש חשש שתיכנס להיריון שוב, מה שעלול לגרום להפסקת ההנקה ולמות הוולד, ואף על פי שאפשרות זו קיימת גם אצל אישה נשואה, כשמדובר באישה נשואה, הבעל הוא גם אבי הוולד הקיים, והוא ידאג למזונותיו בדרך אחרת. במסכת כתובות (ס ע"א ואילך) מבואר, שהאיסור נמשך עד עשרים וארבעה חודשים מהלידה, והוא קיים אפילו אם האישה אינה מיניקה בפועל, מחשש שמא תגמול אותו על מנת להינשא, ורק אם הוולד מת מותרת להינשא, כיוון שאין חשש שתהרגהו על מנת שתוכל להינשא.

במקום אחר נידונה שאלת הייחוס של הנולד לאם פונדקאית מביצית של אישה אחרת. לסוברים שבעלת הביצית היא האימא, נראה שאין איסור לאישה זו להינשא לאחר הלידה, שהרי היא אינה אמו של הוולד, וממילא אינה משועבדת להיניק אותו. אמנם גם לפי הפוסקים שהפונדקאית נחשבת לאמו של הוולד, על פי ההסכמים הקיימים, אין באפשרותה לגדל את הילד ואף לא להיניקו כלל, שכן מיד לאחר הלידה היא צריכה למסור את הילד לאמו הגנטית. במצב כזה, יש לכאורה להשוות את הנידון למה שנפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן יג סעיף יא):

וכן אם גמלתו בחיי בעלה, או שאינו חולבת לעולם, שיש לה צימוק דדים, או שפסק חלבה בחיי בעלה ושכרו לו מינקת בחיי בעלה, או שנתנה בנה למיניקה שלושה חדשים קודם מיתת בעלה, והיא לא היניקה כלל תוך ה-ג' חדשים, מותרת לינשא.

מכאן נראה, שמיד לאחר הלידה תוכל הפונדקאית להינשא.

איסור מעוברת חברו

בנידון דידן, מדובר שהאישה עוברת על איסורים עם בן זוגה בתקופת היריונה, ולכן הרב רוצה להשיא אותה תוך כדי ההיריון. לעיל ראינו בברייתא, שמעוברת אסורה להינשא.

הגמרא ביבמות (שם ע"א) הביאה שני טעמים מדוע מעוברת אסורה להינשא:

1. "משום דחסה". והסביר רש"י (שם ד"ה דחסה): "שממעכו בשעת תשמיש. דחסה, לשון לחץ שלוחצו".

אלא שהגמרא שם דחתה טעם זה, שכן כמו שמותר לאדם לחיות חיי אישות עם אשתו בזמן היריון, ואין חוששים לעובר, שכן הבעל נזהר לא לפגוע בבנו, אף בעל אחר שאינו האב ייזהר שלא לפגוע בעובר.

1. לכן הסיקה הגמרא, שטעם האיסור לישא מעוברת הוא: "סתם מעוברת למיניקה קיימא", וכיוון שאסור לאדם לישא מינקת חברו, ממילא אסור לו לשאת אותה גם לפני הלידה.

לפי מסקנת הגמרא, נראה לכאורה, שבמקום שאישה שילדה מותרת להינשא בתוך עשרים וארבעה חודשים, כגון שידוע שאינה יכולה להיניק, היא מותרת להינשא גם במהלך ההיריון, וממילא גם הפונדקאית תוכל להינשא תוך כדי ההיריון, אלא שהרמב"ם בהלכות גירושין (פרק יא הלכה כה) פסק להלכה במעוברת את הטעם הראשון של הגמרא, שנכון לכאורה גם בפונדקאית, וכתב הכסף משנה (שם), שלרמב"ם הייתה גירסא אחרת בגמרא, שלפיה לא נדחה הטעם הראשון. לפי זה, במעוברת יש איסור עצמאי שאינו תלוי בשאלת ההנקה אחר כך.

הלכה למעשה, נחלקו הפוסקים, האם במקום שאין חשש של מינקת חברו, מותר לאדם לשאת מעוברת חברו. לדעת הים של שלמה (יבמות פרק ד סימן ל) והבית שמואל (אבן העזר שם ס"ק כ), הדבר אסור, ואילו לדעת הישועות יעקב (אבן העזר שם פירוש ארוך ס"ק ו), הדבר מותר.

עולה מכאן לכאורה, שהשאלה אם הפונדקאית מותרת להינשא בזמן עיבורה, תהיה תלויה במחלוקת הפוסקים הנ"ל. אמנם הברכי יוסף (אבן העזר סימן יג ס"ק י) הסתפק האם שייך דין מעוברת ומינקת חברו באישה שנתעברה באמבטי, שכן מדובר בגזירת חכמים, וייתכן שלא גזרו בדבר שאינו שכיח, ואם כן הוא הדין בפונדקאות, שהיא דבר שאינו שכיח.

 

להלן נראה את תשובות הפוסקים שנכתבו למכון פוע"ה על שאלה זו:

 

תשובת הגאון הרב אברהם יצחק הלוי כלאב

בעזרת ה' יתברך.

תשובה: שאלה זו אינה שייכת לרב שרוצה להשיא את האישה שהכיר, שאמנם הוא צריך להתעסק בדבר כדי ללמוד, שהרי אנו חייבים לדעת את כל התורה, ושאלה זו היא בוודאי חלק מדברי התורה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא. ויש להפנות השאלה לבית הדין שבאזור מגוריה, ואם בית הדין לא יתיר לה להינשא לאלתר, היא רשאית להגיש ערעור לבית הדין הגדול שבו מערערים על פסקי בית הדין האזורי, והם חוזרים ודנים, והחלטתם סופית לפי החוק.

לגופם של דברים, יש להאריך בזה. וכבר בעזרת ה' יתברך כתבתי, שפונדקאית, אם הביצית היא מיהודיה אחרת, היא אם הוולד שייוולד לה. וגם אם תיתן אותו למשפחה אחרת, לא משתנה ייחוס האם. אכן נכון, שיש מחכמי הדור שאינם סבורים כך, בכל אופן, יש ללכת לחומרא לשני הצדדים. ויש להאריך בדבר, ברם כאמור, זה לא נושא להוראה, אלא מפי בית דין, אקצר. ויש להפנות השואלת לבית הדין האזורי במקום מגוריה, ודי בזה.

בכבוד הראוי,

אברהם כלאב

 

תשובת הגאון הרב דוב ליאור

ו' אדר תשס"ט

לכבוד הרב גדעון ויצמן, שלום וברכה!

בתשובה לשאלתך על אישה בהיריון כאם פונדקאית וחיה עם גבר, וכעת רוצים לסדר להם חופה וקידושין כדין, האם מותר?

הנה ידועה דעת חז"ל, שמעוברת חברו לא תינשא עד שתגמול את הילד (יבמות מב ע"א), ונפסק להלכה באבן העזר (סימן יג סעיף יא), אלא שיש מקרים דלא שכיחי, שחז"ל לא גזרו עליהם, עיין באוצר הפוסקים באותו סעיף (חלק ב ס"ק עא אות ב), דמביא מחלוקת האחרונים באישה שנתעברה באמבטי, דלדעת תורת חסד (אבן העזר סוף סימן ג) זה מילתא דלא שכיחא, וחז"ל לא גזרו, ויש חולקים ואומרים, דדבר שנאסר משום גזירה, לא פלוג רבנן. בנידון דידן, היות וזה מקרה נדיר, שבדור הזה המציאו אם פונדקאית, ודאי שזה לא שכיח, שזה יהיה בבחינת מילתא דלא שכיחא, ולא גזרו חז"ל, והיות והיא חיה עם גבר, וכדאי לאפרושי מאיסורא, אני אומר שלסמוך על דעת התורת חסד, דאם לא הייתה בעיה במצב שכזה, הייתי אומר להמתין את הזמן שקבעו חז"ל, היות והרבה גדולים חולקים עליו.

לעניות דעתי, חשוב שתהיה התחייבות המחייבת את ההורים לטפל בתינוק לכשייוולד, ולא סתם הבטחה בעלמא.

הנראה לי כתבתי.

בכבוד רב,

הרב דוב ליאור

 

תשובת הגאון הרב ישראל גנס

שיתחתנו אחרי הלידה.

אין לנו חיוב למנוע ממנה את האיסור, והלעיטהו לרשע וכו'.

בברכת התורה,

ישראל גנס

 

תשובת הגאון הרב שלמה דיכובסקי

לשאלה זו שני חלקים:

1. נטען על הפנויה (אני מניח שאין איסורי ביאה).
2. מעוברת חברו ומינקת חברו.

נטען על הפנויה, אנו מתירים היום להינשא. מעוברת ומינקת חברו מהווה בעיה. לדעתי, בפונדקאות אין מעמד הלכתי לפונדקאית, אלא לבעלת הביצית. על כן, צריך לקבל התחייבות מאותה אם לפרנס את הילד. לא הייתי מתיר כל זמן ההיריון, בגלל חשש לפגיעה בעובר.

בברכה,

שלמה דיכובסקי

 

תשובת הגאון הרב אביגדֹר נבנצל

בס"ד

לעניות דעתי, רשאית להתחתן, הואיל ואינה משועבדת להיניק.

ביקרא דאורייתא, 

צעיר הלוויים

אביגדֹר נבנצל

 

תשובת הגאון הרב צבי הרשל שכטר

אין להתיר לאישה להינשא תוך כדי ההיריון, כיוון שכל טעם הגזירה של מעוברת חברו היה כדי שלא תקיים יחסים בזמן ההיריון, ואם נתיר לה להינשא, נמצא שבידיים נגרום לה לעבור על גזירת חז"ל.

 

סיכום התשובות

מסיכום תשובות הפוסקים שהגיעו למכון פוע"ה עולה, שלדעת הרב ליאור והרב נבנצל, ניתן להשיא את הפונדקאית תוך כדי היריונה, ולדעת הרב גנס, הרב דיכובסקי והרב שכטר, אסור להשיא אותם במהלך ההיריון. הרב כלאב תלה שאלה זו בשאלת יחס האימהות בפונדקאות.

מבין האוסרים נישואין תוך כדי ההיריון, הרב גנס והרב דיכובסקי התירו להשיא את הפונדקאית מיד לאחר הלידה, לפי הרב כלאב, נראה שהדין זהה לנישואין תוך כדי ההיריון, ואילו הרב שכטר לא גילה דעתו בשאלה זו.