האתר הוא לע"נ הורינו היקרים חיים וזהבה בלומרט ז"ל ושלום אברדם ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פונדקאות

רקע רפואי 

הגדרת הפונדקאות

פונדקאות היא נשיאת עובר מחומר גנטי שאינו של האישה ההרה ובן זוגה עד להולדתו, לשם מסירת היילוד לאחר הלידה להורים מיועדים. האישה שנושאת את העובר ויולדת אותו נקראת אם פונדקאית.

סיבות רפואיות לצורך בפונדקאות

פונדקאות נצרכת במקרים שבהם האישה אינה יכולה לשאת בעצמה את ההיריון, בין היתר במקרים הבאים:

  1. חוסר רחם – כשהאישה נולדה ללא רחם, או שנאלצו לכרות את רחמה מסיבות שונות.
  2. רחם שאינו תקין – כשהאישה נולדה עם רחם קטן או רחם בצורה מעוותת באופן שאין אפשרות שהיריון יתפתח בו בצורה תקינה.
  3. רירית רחם לא תקינה – כגון שעובי הרירית דק מידי ואינו מאפשר קליטה של העובר, וניסיונות לתקן את המצב לא הצליחו.
  4. הפלות חוזרות – כשהאישה סובלת מהפלות חוזרות מרובות מסיבה לא ידועה או עקב בעיה ברחם, וכל ניסיונות התיקון לא הועילו.
  5. בעיה בריאותית – כשהאישה סובלת מבעיה בריאותית שבה היריון ו/או לידה עלולים לסכן את חייה או להזיק קשות לבריאותה.

בכל המקרים הללו, אפשר לעשות תהליך של הפריה חוץ גופית (לדף המידע על הפריה חוץ גופית>), שבמסגרתו אותה אישה תקבל טיפול הורמונאלי, יישאבו מגופה ביציות, יופרו בזרע בעלה, ולאחר מכן הביציות המופרות יוחזרו לרחמה של האישה הפונדקאית, שתישא את ההיריון ותלד את הוולד. לאחר הלידה יועבר הוולד להורים שנתנו את הזרע והביצית.

רקע משפטי ומעשי  

חוק הסכמים לנשיאת עוברים

החוק שמסדיר את הליך הפונדקאות בישראל נקרא "חוק הסכמים לנשיאת עוברים", והוא נחקק בשנת תשנ"ו (1996). החוק קובע את הכללים שבהם יאושרו הליכי פונדקאות במדינת ישראל. בנוסף, הוועדה שפועלת מכוח החוק לאשר את הסכמי הפונדקאות, קבעה כללים נוספים לאישור ההסכמים.

התנאים לאישור פונדקאות

להלן חלק מהתנאים לאישור פונדקאות במדינת ישראל:

  1. הסכם כתוב – הסכם בכתב בין הפונדקאית להורים המיועדים שאושר בוועדת האישורים.
  2. 2. תושבות – כל הצדדים להסכם הינם תושבי מדינת ישראל.
  3. צורך רפואי – האם המיועדת קיבלה אישורים רפואיים מתאימים שהיא אינה יכולה לשאת היריון או שהיריון ו/או לידה עלולים לסכן את בריאותה.
  4. מעמד הפונדקאית – הפונדקאית היא בת דתה של האם המיועדת, אינה קרובת משפחה והיא אינה נשואה. ועדת האישורים יכולה לאשר הסכם עם פונדקאית נשואה, אם היא הגיעה למסקנה שההורים המיועדים עשו מאמץ סביר למצוא פונדקאית לא נשואה ללא הצלחה.
  5. החומר הגנטי – הביצית שמופרית יכולה להיות של האם המיועדת או באמצעות תרומת ביצית, אך לא של הפונדקאית עצמה. הזרע צריך להיות של האב המיועד.
  6. גילאים – הצעיר מבין ההורים המיועדים לא עבר את גיל 54. האם הפונדקאית בגילאי 22 עד 38.
  7. מספר ילדים – לא תאושר פונדקאות להורים מיועדים שיש להם כבר שלושה ילדים. האם הפונדקאית צריכה להיות כזו שילדה בעבר, אך לא יותר מארבע לידות.

התנאים המלאים לאישור הסכם הפונדקאות והמסמכים שיש צורך להמציא לוועדה מופיעים במלואם באתר משרד הבריאות.

כיצד מוצאים פונדקאית?

במרבית המקרים, התקשרות עם פונדקאית ועריכת הסכם נעשים דרך משרדי תיווך שעוסקים במציאת נשים פונדקאיות תמורת תשלום. ישנה אפשרות גם למצוא פונדקאית באופן עצמאי ולערוך הסכם עצמאי באמצעות עו"ד או באמצעות אחד ממשרדי התיווך. מכון פוע"ה נמצא בקשר עם המשרדים השונים לצורך הפניה והכוונה.

צדדים כלכליים

חשוב להדגיש שהליך הפונדקאות במדינת ישראל אינו ממומן (מלבד ההליך של ההפריה החוץ גופית עצמו), ועלותו עשויה להגיע למאות אלפי שקלים. רבני מכון פוע"ה משתדלים כחלק מהליווי למצוא דרכים להוזלת העלויות ולקבלת סיוע.

רקע הלכתי  

מי נחשבת האם?

יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים מי נחשבת מבחינה הלכתית אמו של התינוק שנולד – בעלת הביצית או היולדת. (ראה דף המידע על תרומת ביצית>)

למחלוקת זו השלכות הלכתיות רבות, ולכן ההדרכה המקובלת למניעת בעיות עתידיות היא לבצע את הפונדקאות במדינת ישראל באמצעות פונדקאית יהודיה שאינה נשואה. לתשובות הלכתיות אם מותר לאם פונדקאית להינשא תוך כדי היריון>

למאמר שמסביר האם אישה גרושה יכולה להיות פונדקאית כשהאב המיועד הוא כהן>

האם הפעולה מותרת?

ישנה מחלוקת הלכתית בין הפוסקים האם ראוי לבצע פונדקאות או שעדיף להימנע ממנה. 

עקב המורכבות הגדולה והרגישות המרובה של הנושא, במכון פוע"ה איננו פוסקים פסיקה כללית וגורפת, אלא מייעצים ופוסקים באופן פרטני לכל זוג שנזקק לפונדקאות, כיצד עליו לנהוג.

אם הנכם זקוקים לפונדקאות, ומתלבטים אם הדבר נכון מבחינה הלכתית וכיצד יש לבצעו באופן המתאים לכם, חייגו 02-6515050 בשעות הפעילות של מכון פוע"ה ושוחחו עם אחד מהרבנים היועצים במכון

מאמרים בנושא פונדקאות

הדרכות ווידאו בנושא פונדקאות
1/7 שיעורים
1
שיעורו של הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה, לקראת הילולת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל - סיון תשפ"א
שיעורו של הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה, לקראת הילולת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל - סיון תשפ"א
2
ניסים של פוע&#039&#039ה - הרב בנימין דוד, רב משיב ויועץ וראש המחלקה הצרפתית במכון פוע&#039&#039ה
ניסים של פוע''ה - הרב בנימין דוד, רב משיב ויועץ וראש המחלקה הצרפתית במכון פוע''ה
3
ניסים של פוע&#039&#039ה - הרב ליאור שגב, רב פוסק ויועץ ומרכז את מיזם &#039לקראת כלה&#039 במכון פוע&#039&#039ה
ניסים של פוע''ה - הרב ליאור שגב, רב פוסק ויועץ ומרכז את מיזם 'לקראת כלה' במכון פוע''ה
4
המדריך לילד הבריא בעז"ה
המדריך לילד הבריא בעז"ה
5
הרב אברהם חיים שרמן שליט&#039&#039א - מעמד הנולד מתרומת ביצית
הרב אברהם חיים שרמן שליט''א - מעמד הנולד מתרומת ביצית
6
האנשים הטובים במכון פוע"ה
האנשים הטובים במכון פוע"ה
7
שיעורו של הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה, לקראת הילולת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל - סיון תשפ"א
שיעורו של הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה, לקראת הילולת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל - סיון תשפ"א

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן